יום רביעי, 21 בנובמבר 2007

רשימת סיורים מודרכים

ישנה אפשרות לארגן 'ערב-הסברה', הכולל - סרט + שאלות ותשובות בישוב כמה ימים לפני היציאה.

"לבוא כל ישראל לראות את פני ה' אלוקיך במקום אשר יבחר. הקהל את העם אנשים נשים וטף" (דברים לא).

מצוה הבאה לידך [משמים] אל תחמיצנה!!!

יום חמישי, 8 בנובמבר 2007

דף הדרכה לעולים להר

גברים כללי
לזב ולבעל – קרי אסור להכנס להר הבית.
זיבה - בימנו לא מצוי דבר זה ואין צריך לחשוש לו. אך מי שהיתה לו הפרשה יוצאת דופן, או מחלה, וחושש לכך, ישאל שאלת חכם.
בעל – קרי הוא כל גבר מגיל תשע שנים ומעלה שיצא ממנו זרע, (או דבר הדומה לזה) בין בתשמיש המטה ובין בדרך אחרת, למעשה לכל גבר מגיל תשע אסור לעלות להר הבית ללא טבילה.
טבול יום ומחוסר כיפורים מותר להכנס להר הבית
דיני חציצה
א. מה שרוב בני האדם מקפידים עליו (אפילו שאינו מקפיד בדבר זה), או שאדם זה עצמו מקפיד עליו (גם אם רוב בני אדם לא מקפידים בדבר זה), מהווה חציצה, גם אם הוא מכסה רק חלק קטן מהגוף.
ב. צבע שאין בו ממשות ואינו יכול להסירו – אינו חוצץ.
ג. שאריות אוכל שבין השיניים – חוצצות.
ד. שערות - כל הגוף - אם קשורות 2 שערות יחד אינו חוצץ , שערה הקשורה בתוך עצמה - חוצץ, אא"כ לא מקפיד ואז רק אם רוב השערות קשורות בתוך עצמם - חוצץ.
שער הזקן והחזה - אם השערות דבוקות זו לזו - חוצץ.
ה. קוץ הבולט מן העור – חוצץ.
ו. סתימה קבועה, כגון כתר וכד' - אינם חוצצים.
סתימה זמנית, ישאל שאלת חכם.
הכנות לטבילה
את כל ההכנות הנ"ל יש לעשות בנחת וביישוב הדעת.
א. חפיפה - לפני הטבילה צריך לרחוץ את כל הגוף במים חמים (א"צ ברותחים).
ב. עיניים - יש להסיר את הצואה היוצאת מהעין, ובאף – יש להסיר את הלכלוכים.
ג. אוזניים ואף - יש להסיר ולנקות את הליכלוך עד מקום שידו מגעת.
ד. ציפורנים - אם הם גדולות חוצץ וצריך להסירם ('כיוון שראוי להגזז כגזוז דמי'), אך גם אם הם קטנות רצוי להסירם, כמו כן צריך לנקות היטב תחת הציפורניים, בפרט בחלקן הבולט מן הבשר.
ה. שיניים - יש לצחצח היטב ולנקות בין השיניים עם קיסם.
ו. שער - יש להפריד את שערות הראש והזקן, יש לדאוג שאין שערות הקשורות בתוך עצמם, בשער הזקן והחזה יש לוודא שאינו נשאר דבוק.
- אם יש כינים בשערו – יסירם כפי יכולתו.
ז. גלד שעל הפצע, אם הוא רך וניתן להסירו בקלות – יסירו.
ח. תחבושת, פלסטר וכדו' – יש להסיר.
ט. קילופי עור שמפריעים לו, וניתן להסירם בלי צער – יסירם.
י. יש להסיר מהגוף שעונים, תכשיטים וכדו'.
הברכה
א. אם הטבילה היא בודאי ולא בספק, כלומר – שברור לו שלא טבל מאז שנטמא, צריך לברך: "ברוך... אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על הטבילה".
ב. אם המקווה נמצא בחדר נפרד מהמקלחות – יטבול, ובעודו במים יחבק בידיו את גופו, יכסה ראשו ויברך, ואחר כך יטבול שנית.
ג. אם המקווה באותו חדר עם המקלחות – יצא לחדר שבד"כ נמצאים בו אנשים לבושים, יברך שם, ומיד יחזור למקווה ויטבול.
ד. למעשה - כיוון שלצערנו לא תמיד נותנים ליהודים להכנס להר, וא"כ הטבילה היא ספק למצווה ספק לא, לכן לא יברך (- כך הורה הרב דב ליאור)
הטבילה
א. צריך לוודא שהמקווה כשר לטבילה דאורייתא (- ישנם מקוואות לגברים הכשרים רק ל"טבילת עזרא").
ב. סמוך לטבילה – יעיין היטב בכל גופו ולבדוק שאין עליו שום חציצה.
ג. הטובל בשבת – יחפוף ביום שישי, ובשבת קודם הטבילה יבדוק היטב, (במיוחד יש לשים לב שאין חציצה בין השיניים), ויקפיד גם על דיני שבת הנוגעים לרחיצה.
ד. בעת הטבילה – אין צורך לפתוח את הפה והעיניים, אך לא יסגרם חזק מדי.
ה. אין צורך להרים רגליו מן הרצפה.
ו. צריך שהמים יגיעו לכל מקום בגופו. לכן, יש להרחיק מעט את הידיים מן הגוף, לפסק קצת את הרגליים ולהתכופף מעט (אך לא יותר מדי, כדי שלא יווצרו קפלים במקומות אחרים) .
ז. רצוי לטבול פעמיים.
ח. לכתחילה, לא יתרחץ אחר הטבילה.
ט. רצוי להסמיך את הטבילה לעליה להר ככל האפשר.
מורא מקדש
א. העליה להר הבית צריכה להיות מתוך כובד ראש ומורא מקדש.
ב. להר הבית נכנסים רק לצורך מצוה, ולא לשם קיצור דרך וכדו'. אך אם נכנס להתפלל יכול לצאת
מצד אחר.
ג. כל דיני כבוד בית–הכנסת נוהגים בהר הבית ביתר שאת.
ד. מותר לאכול ולשתות בהר הבית – והמחמיר באזור המקודש (ת"ק על ת"ק) תבוא עליו ברכה.
ה. אסור להכנס בנעלי עור, העקרון הוא: נעלים שמותרים ביום כפור מותרים גם בהר הבית.
ו. אסור להכנס עם ארנק בידו, או כשהוא חגור בגלוי, בחגורה שיש בה ארנק (=פאוץ').
ז. אסור להכנס כשהוא מלוכלך באבק ברגליו, ואסור לירוק בהר הבית.
הכנות לעליה
יש להביא תעודת זהות.
יש לברר תחילה אם ומתי ניתן להכנס להר, ב"תנועה לכינון המקדש" 050-8649968
או דרך תחנת המשטרה בהר הבית, טל' 02-280874, .
לקחת בחשבון שלצערנו ה"ווקף" והמשטרה אינם מניחים ליהודים להתפלל בהר הבית.
להיכן נכנסים (לאחר הטבילה כמובן)
מי שעולה פעם ראשונה מתבקש לעלות עם אדם שמכיר היטב את המקומות המותרים בכניסה, ולא להסתמך על לימוד העניין!!
לטמא- מת אסור להכנס מ'החיל' (תחום שהקיף את ביהמ"ק) פנימה. לכן, אסור לנו כיום להכנס למקום שבו היה החיל ופנימה ממנו, גם לאחר הטבילה.
המקומות המותרים בכניסה לאחר טבילה:
אסור לעלות ל"רמה" שבמרכז ההר (סביב לכיפת הסלע), ויש לשמור מרחק של 12 מטר מרמה זו.
צד דרום: יש להרחיק מהרמה המוגבהת 12 מטר.
צד מזרח: יש להלך צמוד לחומה.
צד צפון: יש להרחיק מהרמה המוגבהת 12 מטר.
צד מערב: יש להלך צמוד לחומה.
בכל מקרה של שאלה ספק או בעיה יש להיועץ עם רב מוסמך ולא להסתמך על סברות אישיות!
כמובן שרצוי מאוד ללמוד את הנושא ביסודיות, ולא להסתפק במה שנכתב כאן.
מומלץ בחום הספר "אל הר המור" המקיף את הנושא מהמקורות עד להלכה למעשה!
להזמנות: אגודת 'אל הר המור': 1-700-70-70-85
נשים
המעונינות לעלות להר הבית תפנינה ל"תנועה לכינון המקדש" 050-8649968 ותקבלנה הדרכה.

יום שישי, 26 באוקטובר 2007

ציטוטים מהעיתונות

אילו היו מנהיגי ישראל מסוגלים לעשות זאת, הייתה הפעולה הראשונה שלהם חיסול כל שריד של ריבונות מוסלמית בהר הבית, והשבתו לריבונות ישראלית בלעדית תוך הסדרת תפילות יהודים במקום. "השולט בהר – שולט בארץ", הסביר אורי צבי גרינברג, ופה בעצם כל העניין.

יסוד המאבק היום, בעולם הגדול ובמיוחד בארץ הקודש, הוא דתי. ישראל שוויתרה על ריבונותה בקודש הקודשים שלה פתחה את הפתח לאופנסיבה המוסלמית נגדה. חמור מכך, בוויתור על הר הבית הכירה ישראל בצדקת הטענה המוסלמית על ארץ ישראל כולה. אפשר לדשן את קונטאר בארוחות שמנות ובתארים אקדמאיים כדי לזכות בלגיטימציה מערבית. אבל זה לא יעזור לנו. כי את הנשק החשוב מכל – את הצדק – לא איבדנו במערב, איבדנו אותו בהר הבית. כשמסרנו לווקף המוסלמי את ליבה של ארץ ישראל, אמרנו להם: הארץ כולה שלכם. כל עוד לא השבנו לעצמנו את מפתחות הצדק הבסיסי שלנו הם לא יפסיקו להילחם על הארץ כולה, בדרכים הרצחניות ביותר, ומבחינתם – בצדק רב.

(משה פייגלין "מעריב" כד תמוז סח 27/07/2008)


תזכורת: מאל-קאעידה

המחבלים, מירושלים ומצפון הארץ, נהגו להיפגש במסגד אל-אקצא על הר-הבית. בין היתר תיכננו להפיל את מסוקו של הנשיא בוש בנחיתתו בירושלים

ביום שישי הותר לפרסום כי שירות הביטחון הכללי בשיתוף משטרת ישראל, עצרו במהלך החודשיים האחרונים שישה צעירים ערבים אזרחי ישראל ותושבי מזרח ירושלים, חלקם סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים, היו חברים בקבוצה דתית סגורה שפעלה באזור ירושלים ותכננה להקים תשתית אל-קאעידה בישראל.

בראש הקבוצה עמד יוסף סומרין, בן 21 תושב בית חנינה בירושלים, אסיר בטחוני לשעבר אשר שוחרר לאחרונה מריצוי עונש מאסר. איתו בקבוצה היו אברהים נאשף בן 22 מטייבה, סטודנט לפיזיקה ומחשבים באוניברסיטה העברית בירושלים, מוחמד נג'ם בן 24 מנצרת, סטודנט לכימיה באוניברסיטה העברית, אנס שוויכי בן 21 תושב ג'בל מוכבר בירושלים, כאמל אבו קווידר בן 22 , תושב העיר העתיקה בירושלים, ואחמד שוייכי בן 21, תושב מחנה הפליטים שואעפט בירושלים.

מחקירתם התברר כי השישה היו חברים בקבוצה אשר בסמוך לחודש פברואר 2008 הצטרפה לארגון אל קאעידה. עוד עלה בחקירה כי הנאשמים נהגו לקיים מפגשים במסגד אל אקצה בירושלים. במסגרת מפגשים אלו החלו לתכנן הקמת תשתית של ארגון אל קאעידה בישראל במטרה ליישם את האידיאולוגיה בה דוגל הארגון. הנאשמים ניזונו מתכנים איסלמיים קיצוניים אשר הופצו באתרי אינטרנט שונים, חלקם מזוהים עם ארגון אל קאעידה. במחשבי חלק מהנאשמים נמצאו הוראות להכנת מטעני חבלה וחומרי נפץ שהורדו מהאינטרנט.

הקבוצה עמלה לגיוס פעילים נוספים לטובת הפצת אידיאולוגיית אל-קאעידה ומימוש הוצאת פיגועים בישראל בעתיד

("מקור ראשון" מאת חגי הוברמן 20.07.08 11:51)


אימתי יבנה המקדש
עו"ד ברוך בן-יוסף - יו"ר - 050-8649968