א. חפיפה - לפני הטבילה צריך לרחוץ את כל הגוף במים חמים (א"צ ברותחים).
ב. עיניים - יש להסיר את הצואה היוצאת מהעין, ובאף – יש להסיר את הלכלוכים.
ג. אוזניים ואף - יש להסיר ולנקות את הליכלוך עד מקום שידו מגעת.
ד. ציפורנים - אם הם גדולות חוצץ וצריך להסירם ('כיוון שראוי להגזז כגזוז דמי'), אך גם אם הם קטנות רצוי להסירם, כמו כן צריך לנקות היטב תחת הציפורניים, בפרט בחלקן הבולט מן הבשר.
ה. שיניים - יש לצחצח היטב ולנקות בין השיניים עם קיסם.
ו. שער - יש להפריד את שערות הראש והזקן, יש לדאוג שאין שערות הקשורות בתוך עצמם, בשער הזקן והחזה יש לוודא שאינו נשאר דבוק.
- אם יש כינים בשערו – יסירם כפי יכולתו.
ז. גלד שעל הפצע, אם הוא רך וניתן להסירו בקלות – יסירו.
ח. תחבושת, פלסטר וכדו' – יש להסיר.
ט. קילופי עור שמפריעים לו, וניתן להסירם בלי צער – יסירם.
י. יש להסיר מהגוף שעונים, תכשיטים וכדו'.
הברכה
א. אם הטבילה היא בודאי ולא בספק, כלומר – שברור לו שלא טבל מאז שנטמא, צריך לברך: "ברוך... אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על הטבילה".
ב. אם המקווה נמצא בחדר נפרד מהמקלחות – יטבול, ובעודו במים יחבק בידיו את גופו, יכסה ראשו ויברך, ואחר כך יטבול שנית.
ג. אם המקווה באותו חדר עם המקלחות – יצא לחדר שבד"כ נמצאים בו אנשים לבושים, יברך שם, ומיד יחזור למקווה ויטבול.
ד. למעשה - כיוון שלצערנו לא תמיד נותנים ליהודים להכנס להר, וא"כ הטבילה היא ספק למצווה ספק לא, לכן לא יברך (- כך הורה הרב דב ליאור)
הטבילה
א. צריך לוודא שהמקווה כשר לטבילה דאורייתא (- ישנם מקוואות לגברים הכשרים רק ל"טבילת עזרא").
ב. סמוך לטבילה – יעיין היטב בכל גופו ולבדוק שאין עליו שום חציצה.
ג. הטובל בשבת – יחפוף ביום שישי, ובשבת קודם הטבילה יבדוק היטב, (במיוחד יש לשים לב שאין חציצה בין השיניים), ויקפיד גם על דיני שבת הנוגעים לרחיצה.
ד. בעת הטבילה – אין צורך לפתוח את הפה והעיניים, אך לא יסגרם חזק מדי.
ה. אין צורך להרים רגליו מן הרצפה.
ו. צריך שהמים יגיעו לכל מקום בגופו. לכן, יש להרחיק מעט את הידיים מן הגוף, לפסק קצת את הרגליים ולהתכופף מעט (אך לא יותר מדי, כדי שלא יווצרו קפלים במקומות אחרים) .
ז. רצוי לטבול פעמיים.
ח. לכתחילה, לא יתרחץ אחר הטבילה.
ט. רצוי להסמיך את הטבילה לעליה להר ככל האפשר.
מורא מקדש
א. העליה להר הבית צריכה להיות מתוך כובד ראש ומורא מקדש.
ב. להר הבית נכנסים רק לצורך מצוה, ולא לשם קיצור דרך וכדו'. אך אם נכנס להתפלל יכול לצאת
מצד אחר.
ג. כל דיני כבוד בית–הכנסת נוהגים בהר הבית ביתר שאת.
ד. מותר לאכול ולשתות בהר הבית – והמחמיר באזור המקודש (ת"ק על ת"ק) תבוא עליו ברכה.
ה. אסור להכנס בנעלי עור, העקרון הוא: נעלים שמותרים ביום כפור מותרים גם בהר הבית.
ו. אסור להכנס עם ארנק בידו, או כשהוא חגור בגלוי, בחגורה שיש בה ארנק (=פאוץ').
ז. אסור להכנס כשהוא מלוכלך באבק ברגליו, ואסור לירוק בהר הבית.
הכנות לעליה
יש להביא תעודת זהות.
יש לברר תחילה אם ומתי ניתן להכנס להר, ב"תנועה לכינון המקדש" 050-8649968
או דרך תחנת המשטרה בהר הבית, טל' 02-280874, .
לקחת בחשבון שלצערנו ה"ווקף" והמשטרה אינם מניחים ליהודים להתפלל בהר הבית.
להיכן נכנסים (לאחר הטבילה כמובן)
מי שעולה פעם ראשונה מתבקש לעלות עם אדם שמכיר היטב את המקומות המותרים בכניסה, ולא להסתמך על לימוד העניין!!
לטמא- מת אסור להכנס מ'החיל' (תחום שהקיף את ביהמ"ק) פנימה. לכן, אסור לנו כיום להכנס למקום שבו היה החיל ופנימה ממנו, גם לאחר הטבילה.
המקומות המותרים בכניסה לאחר טבילה:
אסור לעלות ל"רמה" שבמרכז ההר (סביב לכיפת הסלע), ויש לשמור מרחק של 12 מטר מרמה זו.
צד דרום: יש להרחיק מהרמה המוגבהת 12 מטר.
צד מזרח: יש להלך צמוד לחומה.
צד צפון: יש להרחיק מהרמה המוגבהת 12 מטר.
צד מערב: יש להלך צמוד לחומה.
בכל מקרה של שאלה ספק או בעיה יש להיועץ עם רב מוסמך ולא להסתמך על סברות אישיות!
כמובן שרצוי מאוד ללמוד את הנושא ביסודיות, ולא להסתפק במה שנכתב כאן.
מומלץ בחום הספר "אל הר המור" המקיף את הנושא מהמקורות עד להלכה למעשה!
להזמנות: אגודת 'אל הר המור': 1-700-70-70-85
נשים
המעונינות לעלות להר הבית תפנינה ל"תנועה לכינון המקדש" 050-8649968 ותקבלנה הדרכה.