יום חמישי, 30 באפריל 2009

מי שכורת את לבו, שלא יתפלא שיש נמק ברגלו :

בחסות מכשלת ישראל ממשיך הווקף הערבי להשמיד כל זכר לבעלותו של העם היהודי על הר הבית. כיצד ניתן לעמוד מנגד בשעה שבה הורסים בזה אחר זה כל סממן ושריד אחרון לזהות המשותפת של כל בני ישראל. מה הופך אותנו לעם אם לא ההיסטוריה המשותפת והעבר המפואר שלנו?

כנסו כעת לחתום על עצומה להפסקת עבודות ההרס בהר הבית : http://www.miac.com/bait/sign.asp

מידע נוסף בנושא הרס העתיקות: הרס העתיקות בהר הבית - http://www.israel-wat.com/c1.htm

תמונות מהעבודות הבלתי חוקיות בהר הבית -

http://www.israel-wat.com/c11.htm

לכתבה בערוץ שבע :

http://www.a7.org/news.php?id=149282

.

>>> להאזנה לראיון <<<

יום שבת, 25 באפריל 2009

"יבנה המקדש" - גליון 1 ‏‏‏‏‏‏‏‏(114)‏‏‏‏‏‏‏‏ אייר ה'תשסט

בטאון אלקטרוני של "התנועה לכינון המקדש"
- גליון 1 (114) – אייר ה'תשס"ט

משטרת ישראל ביתינו – נגד – הר הבית היהודי


(על הטירור שהחלה המשטרה נגד פעילי עליה ועל שיתוף הפעולה המבחיל שלהם עם הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית של ראייד סאלאח – בהמשך).



בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק


יהודה גליק בעצמו טלפון 9964215 פקס 6274529, העותר – נגד - משטרת ישראל על ידי פרקליטות המדינה משרד המשפטים ירושלים טלפון פקס 6462011, המשיבה



תגובה מקדמית מטעם המשיבה


1. בהתאם להחלטת כב' השופטת נאור מיום 12.4.09, מתכבדת המשיבה להגיש תגובה מקדמית לעתירה.


2. עניינה של העתירה בבקשת העותר מבית המשפט הנכבד, כי יורה למשיבה לבוא וליתן טעם מדוע הודיעה לעותר כי הוא מנוע מלעלות על הר הבית, ומדוע אין מאפשרים לעותר להיכנס להר הבית מאז 25.01.09


3. המשיבה תטען כי דין העתירה להידחות.


4. בהר הבית, שהוא כידוע אחד מהמקומות הרגישים ביותר בישראל, קיים סטאטוס קוו בנוגע לתפילת יהודים על ההר. הסטאטוס קוו, הנמשך שנים רבות ומעוגן בהחלטות ממשלת ישראל עוד משנת 1967, קובע כי נאסרת בהר תפילת יהודים, גם בית המשפט הנכבד אישר בשורה של פסקי דין את האיסור על תפילת יהודים בהר.


העותר הודיע כי בכוונתו להפר את התנאים הנ"ל, ואף מפרסם פרסומים בתקשורת המזמינים את הציבור להשתתף בתפילות רבות משתתפים על הר הבית, המאורגנות, לכאורה, על-ידי העותר. בשיחה עמו מפקד מרחב דוד אף הודה העותר כי מטרתו ארוכת הטווח היא להביא לשינוי בסטאטוס קוו הנ"ל. די בהכרזותיו אלה של העותר בדבר הפרת תנאי המשטרה לעלייה להר כדי להצדיק את מניעת עלייתו להר הבית.


המשיבה סבורה, כי אין כל מקום לאפשר לאדם לעלות להר הבית כאשר הוא מצהיר בריש גלי כי אין בכוונתו לקיים את תנאי המשטרה ואת הסטאטוס קוו במקום.


בנוסף, בנסיבות העניין, להערכת המשטרה עלייתו של העותר להר הבית עלולה ברמה של קרבה לוודאות להביא לפגיעה חמורה בשלום הציבור והסדר הציבורי.


5. נעיר כבר בראשית הדברים, כי במידה והעותר יתחייב להימנע מהפרת תנאי הביקור הנהוגים בהר, ולחדול מהפרסומים המטעים את הציבור וגורמים למתיחות רבה בקרב הציבור המוסלמי סביב סוגיית ביקורי היהודים בהר הבית, אין מניעה עקרונית לכך שיתאפשר לו לעלות להר.


נציג בקצרה את עמדת המשיבה.


תמצית העובדות הצריכה לעניין


6. העותר מכהן כמנכ"ל "המכון ללימוד ומחקר בנין המקדש" בעיר העתיקה בירושלים העותר עוסק בארגון ובהדרכת סיורים על הר הבית


7. ממשטרת ישראל נמסר, העובדות האמורות להלן מגובות בתצהירו של מפקד מרחב דוד, כי בחודשים האחרונים היה העותר מעורב במספר תקריות בהר הבית ובאזור הר הבית, אשר יצרו חשש לשיבוש הסדר הציבורי ולפגיעה בשלום הציבור, חלקן היוו הפרה בוטה של הסטאטוס קוו בהר הבית, בדמות האיסור על תפילת יהודים על ההר.


כך למשל ביום 15.10.08, החלו חלק מהמבקרים שעלו להר בהדרכתו של העותר, לקיים תפילה גלויה על הר הבית, בניגוד מוחלט לתנאי העלייה להר, ולסטאטוס קוו הנשמר בהר מזה עשרות שנים. בהמשך אותו היום התרחשו עימותים בין העותר וקבוצה בראשותו לבין המשטרה.


ביום 19.10.08 נתפסו בכליו של העותר מס' עמודים מהתנ"ך (מודבקים על פלקטים ומוחבאים בתוך ספר), שנועדו ככל הנראה לשמש לצורך תפילה גלויה על הר הבית – אף זאת בניגוד להנחיות ולסטאטוס קוו במקום.


בנוסף, התפרסמה באתר האינטרנט של "מכון המקדש", שהעותר, כזכור, משמש מנכ"לו, ידיעה על כך שקבוצות בהדרכתו של העותר עלו להר הבית ונשאו שם תפילות. לכתבה מצורפים אף צילומים של מתפללים יהודים על הר הבית.


צילום הכתבה מצורף ומסומן מש/1


8. ביום 8.3.09 בעקבות הפרסומים של "מכון המקדש" בעניין תפילות קבוצתיות על הר הבית, הוזמן העותר לישיבה בראשות מפקד מרחב דוד במשטרה. במהלך הפגישה הודה העותר כי הוא מתפלל בהר הבית, אם כי, לטענתו, "לא בהפגנתיות". העותר הוסיף ואמר כי מטרתו ארוכת הטווח היא להביא לשינוי הסטאטוס קוו על ההר, לטענתו, "כל עוד התפילה לא מתריסה, אפשר להתפלל". העותר הוסיף וטען, כי בכל פעם שהתפלל על ההר הדבר היה בידיעת השוטר שליווה אותו ואיש הוואקף המתלווה בדרך כלל לסיורים אלה.


בהמשך הישיבה הובהרו לעותר התנאים הנוהגים בעת ביקור בהר הבית. דא עקא, במהלך הישיבה הודיע העותר כי בכוונתו להמשיך ולפעול בניגוד להנחיות הנוהגות. נחזור ונדגיש. כי אם יתחייב העותר לעמוד בתנאי הביקור במקום, ולא יפרסם את הסיורים שהוא עורך על ההר כסיורים שמטרתם קיום תפילות קבוצתיות על הר הבית, תסיר המשטרה את התנגדותה לכניסתו להר. ודוק: הדרישות הנ"ל הן דרישות שכל תכליתן לשמר את הסטאטוס קוו הקיים על ההר. שעוגן במספר החלטות ממשלה, כפי שיפורט להלן – כל זאת על-מנת למנוע סכנה חמורה לשלום הציבור ולסדר הציבורי.


9. כרקע לאמור לעיל, נבקש לציין, כי לאחר התנהלותו הבלתי תקינה של העותר בחודש אוקטובר 2008 כפי שפורט לעיל, הוא פנה למשטרת ישראל במכתב, ובין השאר ציין, בין השאר, כי:


"אני מבקש לחזור למצב שהיה עד היום ולהמשיך לעבוד בתיאום מלא עם משטרת ישראל... מכיוון שאני מבקש לבנות מחדש בהקדם מערכת של אמון הדדי עם משטרת ישראל על מנת שהעליה שלי להר תזרום באופן חופשי כפי שהיה עד היום, אבקשך לתאם עמי פגישה בהקדם האפשרי ליישור ההדורים".


צילום המכתב מצורף ומסומן מש/2


בעקבות מכתב זה התקיימה, ביום 19.11.08 פגישה בן העותר לבין מפקד המרחב חרף זאת, כפי שעולה מהאמור לעיל, המשיך העותר להפר את תנאי העלייה להר


עמדת המשיבים


המדיניות בנוגע לתפילת יהודים על הר הבית


10. על אף שהעותר אינו מבקש מבית המשפט צו אשר יורה על שינוי המדיניות בנוגע לתפילת יהודים על הר הבית, הרי שהאיסור שהוטל על כניסתו להר נובע מכך שהוא מסרב למלא אחר הוראות המשטרה בענין זה – הוראות המעוגנות במדיניות ממשלות ישראל מזה עשרות שנים. העותר עלה להר פעמים רבות בעבר, כפי שהוא עצמו מציין, ואין התנגדות משטרתית עקרונית לעלייתו. אלא שלשם כך על העותר להתחייב שלא יפר את הסטאטוס קוו, את מדיניות הממשלה ואת הוראות המשטרה בנוגע לתפילת יהודים על ההר. לפיכך, נבקש להקדיש מספר מילים למדיניות ארוכת השנים בנושא.



כאן מפורטים ציטוטים יגעים וארוכים מהחלטות ממשלה ציטטות שרים בכנסת ספרו של ברקוביץ (מלחמות המקומות הקדושים) והחלטות בג"ץ שונות ומשונות –


הצד השווה בכולם שהמשטר הישראלי "רואה לעצמו חובה" להיות יותר-אפיפיורי- מהאפיפיור, ולשמר את המתח האולטרה קנאי של האיסלאם לכך שמקום בית המקדש יימח שמו מקרב העם היהודי וזכרו לא יוסיף לזרעם.


11. ...


...


...


...



32. המשיבה תטען כי דברים אלה יפים אף לעניינינו: התעקשותו של העותר לקיים תפילות קבוצתיות על ההר, תוך ניסיונות להפר את הסטאטוס קוו במקום, והפרסומים המופצים על-ידי העותר או המכון שהוא משמש כמנכ"לו בעניין זה, מבהירים כי אם יינתן לעותר לעלות להר הבית הדבר יביא, ברמת הסתברות הקרובה לוודאות, לפגיעה קשה בסדר הציבורי ובשלום הציבור: לפיכך, המשיבה תטען כי דין העתירה להידחות.


33. תגובה זו נתמכת בתצהירו של מפקד מרחב דוד, ניצב משנה דורון ידיד.



היום, כט בניסן תשס"ט 23 באפריל 2009 גלעד שירמן סגן לפרקליט המדינה


לפרטים תגובות ותרומות נא לפנות ל-050-8649968 ואו ל - lamikdash@gmail.com






גליון זה והגליונות הקודמים אפשר לקרוא (ללא שגיאות) בכתובת דלהלן:


http://www.kehilaemunit.org/index.php?option=com_content&task=blogcategory&id=150&Itemid=43


וגם ב:


http://www.eudi.022.co.il/BRPortal/br/P103.jsp?cat=530


http://www.eudi.022.co.il/BRPortal/br/P500.jsp?prs=403



יש חדשות גם ב:


sos-hamikdash.cjb.co.il


וגם ב:


http://gideon.022.co.il/BRPortal/br/P100.jsp



ולא יינתשו עוד מהר נחלת מרומים, לך מכון לשבתך עולמים.


חבת ידידות זכור ידיד לידידך, קול מהיכל יקטרג מחריביו מורדיך, מקדש ה' כוננו ידיך.


...רומם מקדש בתוספת שנית להרץ, מלך על כל הארץ.


(יוצר לשבת ראשון אחר פסח


בכבוד רב – הרב ישי באבד – דובר


התנועה לכינון המקדש - 050-8649968

יום שלישי, 21 באפריל 2009

אם תרצו – מקדש עכשיו / ארנון סגל


אם תרצו – מקדש עכשיו / ארנון סגל

הדת שלנו באלפיים השנים האחרונות איננה ממש היהדות אלא רק מעין השתקפות שלה. יותר ממחצית מתרי"ג המצוות אינן ניתנות כלל לקיום לאחר החורבן. רוב מסכתות הש"ס, 32 מתוך 63, נוגעות בעניינים שלפחות חלקם הגדול תאורטי בהעדר מקדש. מתפילת שמונה עשרה ועד נטילת לולב, אכילת מרור וברכת כהנים יש רצף ארוך של פעולות כזכר לעברה המפואר של היהדות, חיקוי בלבד לדבר האמיתי, פתרון זמני. זו יהדות שכולה בדיעבד, ואנחנו, מקיימיה האדוקים, שמא הננו רק זכר ליהודים אמיתיים

חג הפסח הוא הזדמנות טובה להרהר בשאלה איך אנחנו, שלומי אמוני ישראל, דתיים טובים בכל עניין אחר, ישנים בכלל לא רע בלילה אף על פי שאיסור כרת מרחף מעל ראשנו, באם לא יוקרב קרבן הפסח במועדו. נראה שהתשובה לכך היא שבאופן די מדהים למדנו להדחיק מתודעתנו ולהתכחש גם לדברים שאנו מזכירים בוקר, צהריים וערב. כמו שהתרגלנו לומר "לשנה הבאה בירושלים הבנויה" בתוככי ירושלים הבנויה לתפארת, הסתגלנו גם לבקש מבורא העולם ללא הרף בתפילה על בניין המקדש בלי לחוש שאולי זה דורש גם משהו מאיתנו.
אמנם באופן רשמי מעולם לא השלמנו עם אובדן המקדש. אנו מתפללים מספר רב של פעמים בכל יום על בניינו. חלקים גדולים מהמשנה, מהתלמוד ומהרמב"ם מוקדשים לענייני המקדש, אך בואו נודה על האמת: אנחנו מסתדרים מצוין בלעדיו. התאהבנו בסטטוס-קוו הזה, שלפיו הכותל המערבי הפך למקום הקדוש בעבורנו. נדמה שאילו רק היה לנו מעט שקט מהערבים, תרופה לסרטן ופחות תאונות דרכים, לא מעטים היו מסתפקים בכך וחותמים בלב חפץ על טופס ויתור סופי על משיח בן דוד. אם כי בכך יהיה ויתור על היהדות כולה.
מה היה המקדש? הוא מעולם לא היה רק בית-הכנסת-הגדול-בירושלים, לא רק מוקד תפילות עולמי, אלא מקום מפגש ממשי ומוחשי בין האדם לבוראו. שער השמים – פתח שדרכו אפשר להציץ אל הצד השני, שמזכיר שיש גם מעבר למציאות הנראית. הסנהדרין ישבה במקדש והייתה מקור השראה, מרכז שלטון וגם מקור גאוותם של ישראל. כשזה נגמר, הפכה היהדות למופשטת, דת של עיון ותפילות. הקשר שיש לנו כיום עם הקב"ה מתמצה כמעט רק בעבודה נפשית.
המחסום החיצוני
מאחורי הקיר הגבוה הזה, הכותל המערבי, אורבת לנו חוץ מהבעיה הערבית גם התמודדות עם חלק מהותי במקדש שמאוד לא נוח לנו להשלים עמו – הקרבנות. הרי התבגרנו כבר, וכיום אף עם נורמלי לא מקריב בעלי חיים. הפחד להיראות בעיני עצמנו והעולם כולו מגוחכים כמו השבטים הכי פרימיטיביים באפריקה גורם לנו להתמודד עמו במגוון אמצעי הגנה פסיכולוגיים. ימנים אדוקים משתפים פעולה לצורך כך עם הבעיה הערבית וטוענים שכל שינוי בנעשה בהר הבית יגרור מלחמת דת עם מאות מיליוני מוסלמים. דורשי דרשות מנסים להוכיח באותות ובמופתים שהקרבנות אינם עתידים להתחדש, שמראש הם באו רק בדיעבד, שאין באפשרותנו ההלכתית להקים כיום את המקדש, ובכלל, מי אנחנו הקטנים שנעשה זאת. חוץ מזה, מוטלות עלינו מספיק מצוות גם בלי זה, ואין שום סיבה שנוסיף לעצמנו עוד דברים שלא שיערום אבותינו. המקדש הוא עוד אחד מאותם הדברים שיהיו (אם בכלל) רק באחרית הימים, הוא איננו חלק מ"סל המצוות" היהודי שמוטל לפתחנו עכשיו.
אחד הרבנים הורה לחזן בבית הכנסת שלו, ספק בצחוק ספק ברצינות, שלא לומר במוסף המיוחד לחגים "ואין אנחנו יכולים לעלות וליראות ולהשתחוות לפניך, ולעשות חובותינו בבית בחירתך", שלדעתו איננו נכון עובדתית והלכתית, אלא לומר "ואין אנחנו רוצים". לעתים נדמה אפילו שטוב לנו שבמקום קודשנו עומד מבנה מוסלמי בלתי חוקי. כך קל יותר לפטור עצמנו מהטרדה לחשוב ברצינות על הקמת המקדש.

לאמיתה של תורה ברור שאף חכם יהודי במהלך הדורות לא ביטל חלילה את חובת הקרבת הקרבנות במקדש לכשיקום. נושא הקרבנות הוא עניין כה מהותי בתורה, ותופס מקום רב הרבה יותר ממצוות שבת למשל. כשאומרים שעל שלושה דברים העולם עומד, ואחד מהם הוא עבודה – הכוונה לעבודה במקדש. היחיד שחזה מקדש נטול קרבנות היה תיאודור הרצל ב"אלטנוילנד", אבל כמדומה שאין הלכה כמותו.
איש גם לא ויתר לנו וגם לא היה רשאי לוותר על המצווה שנצטווינו לבנות את המקדש כשהדבר יתאפשר. גם מי שאמר שהמקדש ירד בנוי מהשמים, לא התכוון שמותר לנו לשבת באפס מעשה ולחכות שזה יקרה, וגם אם הרמה הרוחנית שלנו לא משהו, אז מה. אנחנו הרי צמים ביום כיפור גם כשאיננו זוכים על ידי כך להתגלות גדולה, ומניחים תפילין אף על פי שלא תמיד אנחנו ברמה רוחנית מספקת.

אם יורשה לי, אציע, אני הקטן, הצעה מהפכנית: להשלים עם המקדש וחובותיו ולאמץ אותם. כן כן, חֵלֶב ודם. זה באמת לא נורא כל כך. מותר לשער שפחדינו ודימויינו האימתניים על המצווה הסימפטית הזו נובעים פשוט מכך שלא התרגלנו. אנו מקיימים בימינו מצוות הרבה יותר "פגאניות" ו"פרימיטיביות" מהקרבת קרבנות. אחת מהן, מצווה מאיימת, מוזרה ולא מובנת לחלוטין – ברית המילה, מקוימת משום מה (ודווקא היא) באדיקות על ידי המוני ישראל על היותר חילוניים שבהם. כוחו של הרגל.
המחסום הפנימי
ואולם המניע האמיתי להתנגדות למקדש כיום, כך נראה, הוא אחר, עמוק יותר: בטענות ש"אין מה לעשות בנושא זה מלבד תפילה ותקווה למשיח" יש לעתים, מלבד בורות, גם ממש תחינה שמצב היהדות יישאר כפי שהוא, בלי חידושים "מיותרים" כמו המקדש, שעלולים לחייב אותנו ביחס רציני יותר ליהדותנו ולא יאפשרו לנו לחפף אותה. חיי הטהרה והקדושה עשויים לפרוץ אל כל חיינו. הרבה יותר נוח להשאיר את הקב"ה כלוא לעד בבית הכנסת.
בהעדר הוכחה הפוכה, המסקנה המתבקשת מכל הנאמר היא שכעת לא הקב"ה מונע מאיתנו לחדש ימינו כקדם, אנו פשוט איננו מעוניינים בכך. הרבה יותר פשוט לפתוח את הר הבית ליהודים מאשר לפתוח את היהודים להר הבית. להתפלל בדבקות ואפילו בדמעות על בניין המקדש זה רצוי, אך לקחת זאת ברצינות ובצורה מעשית לקדם את בניינו – זה לא.

מה אפשר לעשות?
נכון, גם אם נחליט לרצות, איש לא יפרוס לפנינו שטיח אדום כל הדרך למזבח. מצד שני, על דברים חשובים צריך ושווה להיאבק. ברמה מסוימת יישארו הדברים תיאורטיים כמקודם בתחום התודעה והרצון, ובכל זאת, מי שרוצה דבר, גם אם מדובר במטרה רחוקה, פועל אחרת ממי שאינו שואף לכך. האם יש לעסוק בתכנון אדריכלי-מעשי של בית המקדש? בעתירות לבג"ץ כדי לאפשר זאת? בהפגנה? בפעילות מעשית? באיסוף כספים למטרה זו? בעלייה להר הבית? בבירור הלכתי של הסוגיות הרבות הקשורות בכך? בלחץ על הרבנים?
בתנועת התשובה הזו כל הדרכים מובילות אל הלב. מה שברור הוא שבערב פסח תשס"ט נדרש ממנו לקרוא גם את הקריאה הנוספת, זו שלא נקראה על-ידי הרב צבי יהודה קוק ערב ששת הימים: "ואיה הר הבית שלנו, ואיה המקדש שלנו, הנשכחם?"
ואם תרצו אין זו אגדה. כשהרצל אמר את האמירה הזו לגבי מדינה יהודית זה היה הרבה יותר הזוי מאשר לומר זאת כיום לגבי מקדש. הלכנו יותר משנלך. זה בידינו, הר הבית בידינו. מותר כבר להעלות את האור, לא חייבים להישאר מחוסרי בית.

מתוך השבועון 'עולם קטן' – פסח.

יום ראשון, 19 באפריל 2009

סיבוב שערים ער"ח אייר

ביום חמישי ערב ראש חודש אייר, יתקיים סיבוב שערים. יציאה ב 19:15 בפועל, וסיום משוער בשעה 21:30.
כמידי חודש באים מתוך התעוררות
ושמחה, תפילה כיסופים וצפייה לבניין ירושלים הר הבית ובית המקדש.
שנזכה לחזות בבניין ציון וירושלים
.
לפרטים חייגו: 1700-70-70-85
.





יום שבת, 18 באפריל 2009

יבנה המקדש - גליון 4 ‏‏‏‏‏‏‏(113)‏‏‏‏‏‏‏ ניסן ה'תשסט

ביטאון אלקטרוני של
"התנועה לכינון המקדש"

- גליון 4 (113) – ניסן ה'תשס"ט, ת.ד. 31336 ירושלים, 050-8649968,
lamikdash@gmail.com




הצהרה משותפת של:
התנועה לכינון המקדש - - - בית חב"ד – הר הבית - - - המטה העולמי להצלת העם והמקדש

רבים שואלים: מה יום מיומיים, מה נזכרתם 'לעשות רוח' בהר הבית, ואולי גם רוח מזיק להר הבית, ואפילו רוח מזיק לעוסקים בהר הבית. ומה רע המצב כיום שצריך בכלל טיפול?
תשובה: כידוע סוג השלטון של המדינה היא דמוקרטיה, הצרות מתחילות כשזה מגיע לבדל-זכות של יהודון או של העם היהודי. כולם עוברים על החוק, מהשוטר בשער ההר ועד בכור הגבוה לצדק. הדברים ידועים גם בענין פולחן יהודי במקום קודש הקדשים ההיטסטורי שלו, גם בהשמדת כל שריד ופליט של בתי המקדש שעמד בהר אלפי שנים, עוד לפני שמוחמד נולד, וגם ביחס המפלה האנטישמי כלפי כל חזות יהודית בהר הבית. וכפי רמת החזות כך קושי היחס שבמדינת דת-הדמוקרטיה אין פוצה ומצפצף.

האדמו"ר מחב"ד ביקש מאתנו כבר בליל שני של יום טוב סוכות ה'תשנ"א: "לקיים את שמחת בית השואבה בהר הבית במקומות המותרים כמובן". בשנת התשכ"ח פירסם קריאה להתרחק בערב פסח לדרך רחוקה מהר הבית, כדי שלא להתחייב חס ושלום באיסור ובעונש כרת על מניעת הקרבת קרבן פסח. כך דרש כל שנה עד שלאחר כמה שנים הכריז בעצב כי "רבונות ישראל על הר הבית הופקרה" וכבר מותר להתקרב לאזור המקדש בערב פסח.
כידוע קיים בית חב"ד כמעט בכל מקום שיש קוקה קולה, ממנהטן הבירה שם מקימים את החנוכייה הגדולה בתבל, עד מומבאי המדינה שם מחלקים בחוצות עיר אתרוג ולולב בימי חג הסוכות בחוצות קריה לכל דורש. ולמה נגרע אנשי "חב"ד הר הבית" כי רק לנו ייאסר להפיץ דבר תורתנו הקדושה?! אז מה אם נמצאים במקום גם בני האיסלאם, אשר בארצותם כמיטב המסורת האנטישמית לדורותיה עד היום יהודי מפחד להוציא את האף במקומותם.
היה מעמד הקהל הסטורי בפארק הירקון, בפריס, בניו יורק היה הקהל בכל מקום, רק לא הקהל בהר הבית. מה קרה??
ואם במשולשים שבארץ כאום אל פאחם ואחיותיה שם מקיים האוייב אקס טריטוריה, ולכן רבים בארצנו מתקוממים על התגרות באומות ותהלוכת דגל ישראל ברחובותם, אבל במרכז הבירה בתוך ירושלים בהר הקודש יהיה אסור לפרסם על כניסת יהודי?
זאת יש לזכור כי כל יהודי - שנראה כיהודי - המגיע להר הבית, נבדק ומסונן, מוצא ממנו כל נשק וכל תשמישי קדושה והוא מוזהר מפני כל סממן יהודי. לאחר שנבדק בתעודת זהותו על יושרו וכשרותו, ורק לאחר שמוטבע בו פלומבה של אישור כניסה להר הבית, רק אז יוכנס תחת משמר כבד של אנשי אכיפת אנטי חופש הדת למרות שאין שום חשש שיהודים כאלו יתפרעו, ישמידו קדשי איסלאם וכדומה.
כידוע רבה של אפרת הרב שלמה ריסקין היה נוהג לבוא (במסירות נפש ממש כידוע לכל מכין ליל סדר) בכל ערב פסח ביחד עם אנשי קהילתו להר הבית, לאמירת סדר 'קרבן פסח'. ולמה הפסיק? כי כמה פעמים נמנע ממנו באכזריות כניסה באמתלאות שונות ומשונות!
ברכת החמה ברוב עם של מאות אנשים (אמנם מפוצלים בגסות על ידי שליחי הדמוקרטיה) עברה ב"ה ללא פגע ונגע. בכל יום ימי החג - בה עברו מאות רבות רבות של יהודים ראשי ישיבות עם תלמידיהם הרב צפניה דרורי הרב אליעזר וולדמן, ועוד רבנים מפורסמים וכאלו שחוששים לפרסם שמם - הכל עבר בשלום, למה לא יכלו לסבול עוד יום אחד בלבד של אסרו חג ולהעבירו בשלום?? אנטישמיות כבר אמרנו, ותחת חסות של מי שלא נקפו אצבע למניעת ההרס ההיסטורי הזדוני של קדשי ישראל בו במקום.
אז למה ושוב למה לא יכלו להתאפק עד אסרו חג – וכבר הזהיר מראש על קוצר רוחם נדב שרגאי במאמר מערב פסח ב'הארץ' והחרה החזיק אחריו ברגש דוד ברוקנר ב'מקור ראשון' – וכל זה לא עזר להתאפקותם עד הסוף.
ובכן אנו כארגונים לא פרסמנו שום דבר חוץ מזה שנתכנס יחד להקהל באסרו חג במקום מקדשנו: קרבן פסח לא ניתן לנו, תמידים לא ניתן לנו, מוספים לא ניתן לנו, קטורת לא, לחם הפנים לא, עולות ראיה לא, שלמי חגיגה לא, ואפילו לבכות ולקוות גם לא, מה קורה כאן? אנא הסבירו?.
ומהי פסק דינה של ה'דמוקרטיה'? בפני הצדיק הצודק והמוצדק ההר נסגר, אך לפני המופרע הפורע המאיים והמשמיד ההר נפתח לרווחה, זו תורה וזה שכרה ? האם זה לא קריאה להתפרעות נוספת? האם בשביל זה צריך "משטרת ישראל ביתינו"?
נכון, איימו וקיימו להביא מאתיים איש באוטובוסים מהאיסלאם הצפוני להלחם בהר הבית. אבל הרי המשטרה יודעת יפה מאוד לעצור אוטובוסים כאלו כבר במוצאם ולייבשם בשמש (כך בדיוק עשו בימי ניסו שחם סגן מפקד משטרת ירושלים כיום, במפגיני ההתנתקות), את נועם פדרמן ידעו לעצור עם הקרבן פסח בערב פסח כבר בשער האשפות, האם הדמוקרטיה חזקה רק על חלשים?!

עוד זאת לדעת המסגדים הם רק שני בנינים על הר הבית, הר הבית עצמו הוא חמישית מגודל כל העיר העתיקה, באיזה זכות מונעים מכל הגזע היהודי ליכנס לכל מתחם הר הבית הענק? האם לפי גודל הלהבות כך גודל הפרס? אולי כבר כדאי להם לנסות ללכת על כל העיר העתיקה.

לסיכום
שומרי חוק וסדר אנחנו, מרגע שפורסם שההר יהיה סגור - אמרו שזה למוסלמים צעירים, אבל אנו למודי נסיון מר, הבנו מיד שהכונה אלינו - בטלו כל אנשינו את תוכניותיהם להגיע להר, גם אנו כארגונים אחראיים פרסמנו והודענו בכל האמצעים העומדים לרשותנו לבקש מהצבור לבל יגיע (הכל כדי לא לגרום למשא ומתן מיותר מול השוטרים הדמוקרטיים), אך כמאה מאנשינו, שלא הצליחו לקבל את הידיעה, נתקבצו ובאו מכל קצות הארץ וחזרו בבושת פנים - ריקם.
אנו קוראים לכל מי שקרא זעקה זו, להצטרף אלינו לעליה להר הבית ביום שלישי הקרוב "יום השואה והגבורה", שעות הכניסה ליהודים רק בית השעות 7.30 עד 11.00 בבוקר ומשעה 1.30 עד 2.30 בצהרים, בעניין ההלכות ופרטים יהיה אפשר לקבל בטלפון 050-8649968 או באתר.
בשם הארגונים – ישי באב"ד – דובר


נ"ב:
א –
דבר אל השר
השר נקרא לנער את משטרת הר הבית

התקפלותה של המשטרה היום וחוסר האונים שגילתה בחוסר יכולתה לאבטחת שלומם של היהודים המבקשים לעלות הר הבית, מעלה שאלות קשות על חוסר התאמתם של מפקדי הר הבית לתפקידם הרגיש.
מפקדי משטרה הנוכחיים נכשלים פעם אחר פעם בתפקידם לאבטחת גישה יהודית חופשית להר הבית, המקום הקדוש היחיד ליהודים בכל העולם. לצערנו מבחנה הראשון של המשטרה תחת פיקודו של השר החדש, נחל כשלון.


ב – שומרי חוק (הגיטו) אנחנו ולא נוציא יותר מודעות לכן מי שרוצה לדעת על הנעשה וייעשה יפנה נא אלינו יצרף את האי-מייל שלו ונודיע לו אישית – תודה
ג – לפרטים תגובות ותרומות נא לפנות ל-050-8649968 ו/או ל - lamikdash@gmail.com

ד – כיון שאנו מוגבלים כספית ושלטונית אנא העבירו מכתב זה לכל מכריכם ומקושריכם - תודה


למה יאמרו הגויים איה אלוהיהם
בכבוד רב – הרב ישי באבד – דובר
התנועה לכינון המקדש - 050-8649968




גליון זה והגליונות הקודמים אפשר לקרוא (ללא שגיאות) בכתובת דלהלן:
http://www.kehilaemunit.org/index.php?option=com_content&task=blogcategory&id=150&Itemid=43
וגם ב:
http://www.eudi.022.co.il/BRPortal/br/P103.jsp?cat=530
http://www.eudi.022.co.il/BRPortal/br/P500.jsp?prs=403

יש חדשות גם ב:
sos-hamikdash.cjb.co.il
וגם ב:
http://gideon.022.co.il/BRPortal/br/P100.jsp



יום שישי, 17 באפריל 2009

מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה
.
בשנת 1967 במלחמת ששת הימים כבשו את ירושלים, הכותל המערבי, והר הבית. מאז ועד היום אנו הולכים קבוע להתפלל על יד הכותל המערבי, אך את הר הבית (מקום המקדש) שהוא העיקר והוא המקום שעליו יבנה בית המקדש במהרה, שכחנו ממנו והפקרנו אותו לגויים שעובדים שם עבודה זרה ומבזים בגאון את בית המקדש בצורה נוראה,
.
במקום שנלך להתפלל במקום המקדש, שהוא המקום המסוגל ביותר להיוושע, והוא בפנים ביתו של הקדוש ברוך הוא, אנו הולכים להתפלל מחוץ לבית,
.
במקום שניכנס לבית המלך ושם נבקש את כל משאלות ליבנו, אנו עושים זאת בחוץ. לא חבל. עד שהצלחנו לקבל רשות ליכנס לבית המלך לאחר אלפיים שנות גלות ואיסורים גדולים ומכות קשות, אנו ככה מוותרים על זה וממתינים בחוץ במקום ליכנס בפנים. האם יש בזבוז גדול מזה.
.
קורבנות בזמן הזה
כתוב בגמרא במסכת מידות "אמר רבי אליעזר שמעתי שמקריבין קורבנות אף על פי שאין בית" ומבואר שם שאפשר להקריב קורבנות אפילו בזמן הזה שאין בית המקדש בעוונותינו הרבים, וכך נפסק ברמב"ם: (הלכות מעשה הקורבנות פרק יט הלכה טו) "מי ששחט קדשים והעלם חוץ לעזרה חייב. מפני שהוא ראוי ליקרב בפנים. שהרי מותר להקריב אף על פי שאין בית. מפני שקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבוא" ע"כ. (ואפילו לחולקים שאומרים שלא קדשה לעתיד לבוא אין שום בעיה אפילו ליכנס להר הבית וכל שכן להקריב קורבנות דעכשיו אין שם שום קדושה.)

כניסה להר הבית
נפסק ברמב"ם (הלכות ביאת מקדש הלכה ד') "טמא מת, אפילו המת עצמו מותר להכנס להר הבית שנאמר ויקח משה את עצמות יוסף עמו, עמו במחנה לוויה." ע"כ. ומשא"כ מטומאה היוצא מן הגוף שלזה מועיל טבילה במקוה, בכדי להכנס להר הבית. וכשהולכים מסביב להר בצמוד לחומה ולא נכנסים עמוק בפנים לעזרה ששם אסור ליכנס לטמא מת כפי שמבואר ברמב"ם, (הלכות בית הבחירה פרק א') אין שום בעיה כלל.
וכמו שבזמן שבית המקדש היה קיים, היה מותר ליכנס להר הבית, כך גם היום, אין שום סיבה ושום הצדקה לאסור היום ליכנס להר הבית, אלא להיפך מי שמחמיר ונכנס להר הבית כדי להתפלל שם ולבקש מהשלטונות שיתנו רשות להקריב קורבנות, תבוא עליו ברכה. (בעצם זה שניכנסים להר הבית, זה הבקשה הכי גדולה שיכולה להיות) וברור שאם השלטונות יראו שיש הרבה יהודים שעולים ומבקשים להקריב קורבנות וודאי ואין שום ספק שהם יאפשרו זאת.

מסלול בטהרה

מה עוד אפשר לעשות לקירוב המקדש והקורבנות - לחץ כאן

יום רביעי, 15 באפריל 2009

סיכום עליות להר הבית בחג פסח

בסיכום שערכה "התנועה לכינון המקדש" על העלייה להר הבית בחג הפסח, מתברר שחול המועד פסח עבר ב"ה בהצלחה מסחררת.

מאות יהודים, בראשות רבנים חכי"ם ואישי ציבור רבים עלו יום יום להר הבית בטהרה, בהדרכת מומחים לעניני הר הבית והמקדש.

העליות החלו כבר מערב פסח, כמאה יהודים עלו להר בשלוש קבוצות (ממש כמו שלוש הכיתות שהיו בזמן ביהמ"ק), וקיימו מעמד "ברכת החמה". בצהרי היום בזמן הקרבת הפסח, הצטופפו עשרות יהודים נוספים ליד המקום המשוער להקרבת הקרבן (כאן המקום לציין לשבח את ידידנו ר' נועם פדרמן נ"י שהגיע לשערי ההר עם כבש בידיו, לצערינו המשטרה עצרה אותו לחקירה והחרימה את הכבש, אך נועם שוחרר לאחר מכן כשהשופט לא הבין באיזה עילה הוא נעצר...).

בחול המועד עלו יום יום מאות יהודים להר הבית, העולים זכו לתידרוך מעניין שניתן ע"י מדריכים שהציבה "התנועה לכינון המקדש" בכל שעות פתיחת ההר ליהודים.

ברגעים אלו כולם מתכוננים למעמד ה"הקהל" שארגן "בית-חב"ד הר-הבית", המעמד אמור להתקיים באסרו חג בכל שעות הפתיחה משעה 7.30 בבוקר – כולם מוזמנים – לתיאום לפרטים ולתרומות 050-8649968

"כאשר זכינו לסדר אותו כן נזכה לעשותו"


ערב פסח בזמן הקרבת קרבן פסח

חול המועד פסח
ערב שביעי של פסח


התמונות באדיבות "התנועה לכינון המקדש"

יום שלישי, 14 באפריל 2009

אל גבעת הלבונה - הרב יצחק שפירא והרב יוסף פלאי שליט"א

אל גבעת הלבונה, חובר ע"י הרבנים יצחק שפירא ויוסף פלאי שליט"א, מראשי ורבני ישיבת "עוד יוסף חי".

הספר כולל מאמרים אמוניים רבים, שנכתבו במטרה לחבר אותנו אל מקום המקדש, חיבור אמיתי שלא יסתיים בלימוד אלא במעשה. ספר יסודי ומשכנע המבהיר נקודות רבות שנמצאות אצלנו בבילבול, מומלץ בחום!

הספר קיבל את המלצתו של הגאון הרב יצחק גינזבורג שליט"א.

להזמנות ניתן לפנות לאגודת 'אל הר המור' בטל': 1-700-70-70-85 (לבחורי ישיבת המחיר 25 ש"ח).

אל הר המור - הרב יצחק שפירא והרב יוסף פלאי שליט"א

אל הר המור הינו ספר יסודי, שחובר ע"י הרבנים יצחק שפירא ויוסף פלאי שליט"א, מראשי ורבני ישיבת "עוד יוסף חי".

הספר עוסר בברור הלכות העליה, החל ממצוות שילוח טמאים, בעל קרי, דני הטהרה, זיהוי מקום המקדש, ועוד ברורים הלכתיים רבים שנוגעים לשאלת העליה להר.

הספר קיבל את הסכמת הגאונים הרב דב ליאור והרב יצחק גינזבורג שליט"א.

להזמנות ניתן לפנות לאגודת 'אל הר המור' בטל': 1-700-70-70-85 (לבחורי ישיבות המחיר 25 ש"ח).

יום שני, 13 באפריל 2009

י"ד בניסן בין הערביים

בין הערביים תקריבו..
בבוקרו של יום רביעי הקודם ערב חג הפסח, עלו להר הבית למעלה ממאה יהודים, אנשים נשים וטף. 60 יהודים מקרית ארבע, ולמעלה מארבעים יהודים מרחבי הארץ. הכניסה הותרה בחלוקה לשלוש קבוצות, כל קבוצה כללה כשלושים יהודים בכל פעם, ממש כמו בסדר הקרבת קרבכן הפסח, שהיו ג' קבוצות בזמן ההקרבה.

כמו כן בצהורי היום בשעות בין הערביים, בזמן חיוב הקרבת קרבן הפסח, עלו להר כ- 25 יהודים. בתוכם הרב יצחק לוי מאלון שבות ועוד מספר רבנים, כמו כן השתתף בעליה ח"כ אורי אריאל (מיחידי הח"כים שפוקד את ההר לעיתים קרובות), ח"כ אריאל דאג שכולם יכנסו, ובנוסף שגזלני הווקף לא יפריעו לסדר התפילות וההשתחוויות.
זמן יציאת הקבוצה מההר, שהיה אמור להיות בשעה 14:30 לערך, נקבע בפועל לשעה 3:10! איחור של ארבעים דקות מעל המקובל, מה שמהווה איחור הכי גדול שהיה בשנה הנוכחית, ואולי אף שבירת שיא של כל הזמנים!

הרב יוסף אלבוים שנוכח במקום, מסר: "שעל כל יהודי לעלות בערב פסח דווקא, שאז יש את חיוב מצוות עשה דאורייתא של הקרבת קרבן הפסח, דבר המחייב כל יהודי לעלות להר הבית ולהראות שברצונו להקריב את קרבן הפסח בפועל". הרב אלבוים שולל מכל וכל את הטענה, שכביכול יש להמנע מעליה להר בערב פסח ללא הקרבה, שאז מתחייבים בכרת ואומר: "חובה על כל יהודי לעלות להר ולהראות שלא בגללו מתעכבת הקרבת קרבן הפסח, אלא רק בגלל אותם יהודים שנשארו ספונים בבתיהם, ואינם רוצים לעלות להר ה' להקריב הקורבנות".
הרב יצחק לוי מאלון שבות


ח"כ אורי אריאל בהר הבית


ילדי ישראל בהר הבית

שלטון החוק??

תנועת 'נאמני הר הבית' פועלת בראשות חברינו גרשון סלמון, אשר המשטרה מונעת את כניסתו להר הבית זה 20 שנה. סלומון הביא מספר פעמים אישורים המאפשרים את כניסתו להר אותם הנפיק בבג"ץ, אך המשטרה בוחרת להמשיך לזלזל בו ולצפצף על פסיקת הבג"ץ.

חברי 'נאמני הר הבית' הגיעו ביום ראשון דחול המועד להר הבית, אך לאחרי שהמשטרה המשיכה להפר את פסיקות הבג"ץ, ולא איפשרה את כניסתם להר, הפגינו חברי התנועה בכניסה להר, בהפגנה הניפו חברי התנועה שלטים, הקוראים למשטרת ישראל להפסיק את הכיבוש הערבי בהר הבית, ולהחזיר את ההר לבעלות יהודית. בין השלטים שהונפו, הונף שלט עם הכיתוב "הר הבית שלנו".

יום ראשון, 12 באפריל 2009

מפה מדויקת לעולים להר הבית בקדושה ובטהרה

הופק על ידי "התנועה לכינון המקדש"

ניתן להזמין פרוספקט זה לפי שער דמי הוצאה מהדפוס של 150 ש"ח ל1000 פרוספקטים שחור לבן
או לצבעוני לפי שער של 800 ש"ח ל1000 פרוספקטים צבעוניים - דמי הוצאה מהדפוס
בטל: 050-8649968 התנועה לכינון המקדש

סדרת "הגיע הזמן לעשות ולבנות" מפיקה בימים אלו חוברת חדשה

סדרת "הגיע הזמן לעשות ולבנות" מפיקה בימים אלו חוברת חדשה, העוסקת בדבר המצווה האלוקית לעלות בזמננו להר הבית.
חוברת זו כוללת מבחר מאמרים מאלפים המתפרסמים מידי שבוע, בנושא בית המקדש והגאולה בפרשת השבוע לאור האקטואליה, המאמרים נכתבים כדי לעורר את עם ישראל לבנין בית המקדש ולעודד אותו לעלות להר הבית בטהרה למקומות המותרים.


כל עוד לא נבנה בית להקב"ה, לא נגיע למנוחה ולנחלה. למעלה מארבעים שנה, מקום המקדש בידי מדינת ישראל, ועדיין לא חידשנו את עבודת הקורבנות. זה הזמן לקום ולעשות – להילחם באויבינו ללא פשרות, ולבנות את בית המקדש השלישי!

עורכי החוברת הם שמואל בן חמו וגדעון חרלפ, והיא כוללת 68 עמודים.

למכירה והפצה: 02-6246460

תגובות ומנויים: פקס: 02-624661

גדעון חרלפ – אדריכל פקס: 02-6233872

חוברת זו מצטרפת לחוברת "הגיע זמן לעשות ולבנות" שיצאה אשתקד הכוללת 32 עמודים.

החוברת החדשה (68 עמודים)



החוברת הקודמת (32 עמודים)

יום שישי, 10 באפריל 2009

דיסק שיעורים חדש!

עדין לא נראה כבושם הזה
בס"ד התנועה לכינון המקדש הוציאה לאור דיסק חדש לשמיעה, הדיסק משגע ומגלגל מצחוק וכן מתאים לכל זמן.

בדיסק - קטעים חזקים מתוך הרצאות של הרב יוסף אלבוים, וכן קטעים מגלגלים מצחוק מתוך הרצאותיו של הרב מיכאל כהן מעמנואל.
הדיסק משולב עם קטעי מוסיקה קצבית, ועובד באולפני החדר המיוחד.

משך זמן - 60 דקות מהנות במיוחד.
ניתן להשיג בתשלום סמלי של 10 ₪ מיכאל כהן - 052-7620101
בהקשבה לכל הדיסק אי"ה, תקבל מענה על כל מה שרצית לשאול!


יום שני, 6 באפריל 2009

"יבנה המקדש" - גליון 3 ‏‏‏‏‏‏‏(112)‏‏‏‏‏‏‏ ניסן ה'תשס"ט

בטאון אלקטרוני של "התנועה לכינון המקדש"

גליון 3 (112) - ניסן התשס"ט - ת.ד. 31336 ירושלים,050-8649968, lamikdash@gmail.com

מתוך דברי הרה"ג הרב אברהם שרמן – חבר בית הדין הרבני הגדול נדפס בתורה שבעל פה ה'תשס"ח

פרק א
ארבעים שנה לאחר שחרורה של ירושלים, ב - כ"ה אייר תשס"ז, שלושה ימים לפני יום שחרור ירושלים, עולים עשרות רבנים מראשי הציונות הדתית וביניהם רבני ערים וישובים ורבנים מרבני יש"ע, ראשי ישיבות הסרר, ראשי המכונים, מכון המקדש ומכון צומת, ורבנים מארגון רבני צהר, ונכנסים לתוך מתחם הר הבית, מקום הקודש והמקדש, בתוך המתחם שלדעתם מותר בכניסה על פי ההלכה. מארגני העלייה להר, בפרסום רחב בכלי התקשורת פונים לקהל הקוראים הדתי הלאומי, מפרסמים את קריאת הרבנים הקוראים לעלות להר הבית בטהרה. את קריאתם עיגנו הרבנים כחלק מתהליך "החזרת שכינה לציון". מהציבור הרחב ביקשו לעלות בטהרה ולבוא אך ורק במקומות המותרים בכניסה - לדעתם – "על מנת לעודד את האהבה למקום הקדוש בעבודה שבלב, במקום הזה שבו נשמעת התפילה ביותר".
באתר yeshiva.org.il ‏- השער לעולם התורה, מובאת תשובתו של הרה"ג הדב דב ליאור, רבה של קרית ארבע חברון (שהיה בין הרבנים שעלו להר הבית). הרב נשאל: האם מותר והאם יש ענין לעלות להר הבית כיום?
תשובה: במסקנת תשובתו קובע הרה"ג הרב ליאור, שלאחר בירור המקומות בתוך הר הבית היכן שמותר להכנס בהם, מותר להכנס.
‏לענ"ד ודאי שיש עניין לעלות להר הבית בזמנינו, ויש להסביר זאת מבחינה הלכתית ומבחינת החשיבות הלאומית והיהודית.
מבחינה הלכתית: ההלכה מבחינה בשלוש מחנות של קדושה בירושלים כנגד שלושת המחנות שהיו במדבר, ובהתאם לכך יש את הדין ‏של שילוח טמאים חוץ למחנות אלו, כל טמא ודינו. מחנה שכינה - שהוא מקוםהמקדש, ההיכל, העזרה, וכן מקום עזרת נשים והחיל מדרבנן, הוא מקום שאסור אף לטמא מת להכנס. מחנה לוויה - הר הבית כולו, אשר בו טמא מת מותר להכנס (למדים זאת מארונו של יוסף אשר שהה במדבר עם משה רבינו במחנה לוויה). ומחנה ישראל - היינו ירושלים כולה אשר רק מצורע משתלח חוץ ממנה. ולזב ובעל קרי שטומאה יוצאה מגופם מותרים בה, כי ‏דינה כמחנה ישראל שהיה במדבר.
לכן בהר הבית חוץ ממקום המקדש מותר לטמא מת להכנס אלא שעלינו לברר היכן עמד המקדש ולמדוד ולהבחין בין מחנה שכינה למחנה לוויה הרב גורן זצ"ל בשעתו עשה מדידות, מתוך הנחת יסוד שהמקדש עמד היכן שכיפת הסלע היום, ומדד לחומרא על פי אמה של חזו"א, וכן הסתפק האם האבן המצויה שם היום, היא אבן השתיה או מקום המזבח, ומדד לחומרא על פי המידות הידועות במסכת מידות של אורך ורוחב העזרה, ועל פי זה בכל שאר הר הבית מותר לעלות. ‏

וזאת יש לדעת, שחלק מהר הבית, בדרום היכן שעומד היום מסגד אל-אקצה (כיפת הכסף), וכן סמוך לשער השבטים בצפון הר הבית, אף שהוא בתחום הר הבית זה תוספת מאוחרת של הורדוס אשר לא נתקדשה בכלל מחנה לוויה, ודינה כשאר ירושלים. לכן לאחר המדידות (שכל מי שעולה יברר היטב קודם איפה מותר ואיפה
אסור) מותר לעלות למחנה לוויה. אלו דברים מפורשים ברמב"ם ואי אפשר לאסור את המותר,
‏וודאי שיש לנהוג בזהירות מופלגת, משום שכניסה למקום האסור היא בכרת וזה איסור חמור שהרי קדושתו של המקדש במקומה עומדת, אבל אחר הבירור היכן שמותר - מותר .
בנוסף לנ"ל, העלייה לחר צריכה להיות בכובד ראש על מנת להתפלל, ולא ללכת שם לטיול בעלמא. יש לנהוג קדושה ומורא מקדש בעלייה להר הבית, בנעלי בד וכיו"ב (ישנם ספרים שמפרטים את כל הדרוש כספר "אל הר המור" "תורת הבית" וכיו"ב), וכן לטבול כדין בהקפדה בלי חציצה ולוודא שהאדם לא טמא בטומאה
חמורה ממת (זב. לכן גם אין להתיר לנשים לעלות שמא הן נידות וכו').
לסיכום, יש להקפיד על כל דרישות ההלכה.
‏זאת ועוד, הקריאה לתפילה ולהקמת בית כנסת כבר נקראה לפני קרוב לשמונים שנה על ידי הרב טוקוצינסקי זצ"ל (בספרו "עיר הקודש והמקדש") אלא שאז היה זה כקול הקורא במדבר, אבל היום עלינו לחדש את הקריאה הזאת.
מבחינה רעיונית: משום שלא יתכן שבהר הבית הנקרא "בית תפילה" – "כי ביתי בית תפילה יקרא", מקום התפילה המיוחד ביותר לעם ישראל, תל שכל פיות פונים בו - לא תותר תפילח יהודים! זהו אבסורד! המקום היחידי בעולם שאסור ליהודי להכנס ולהתפלל, זהו הר הבית, זו חרפה שעלינו לשנות אותה, ולא לתת למצב
הזה להימשך, וככל שיותר יהודים יתעוררו לפקוד את המקום, הדבר יאלץ את ממשלת ישראל ומשטרת ישראל לאפשר תפילה במקום, ההימנעות מדרישה זו מובילה לכך שמקום מקדשנו, לב האומה, נתון לשליטת זרים (הערבים בניהול ה"וואקף" המוסלמי בהר הבית), וזה בתוך בירתה של מדינת ישראל. לכן עלינו לעורר ולהתעורר על מנת שתוסר החרפה הזאת מעם ישראל, ‏ולענ"ד אחת הסיבות העיקריות שאנחנו סובלים את הייסורים היום זה בגלל הפקרת הר הבית ע"י רוב הציבור, (יש האומרים אסור כלל לעלות, ויש כאלה שהר הבית כלל לא חשוב בעיניהם), וראייה לכך מדברי הרמב"ן על התורה בפרשת קרח, שם הוא דן בכתוב בסוף ספר שמואל, שנאמר:
‏"ויוסף אף ה' לחרות בישראל", וכותב שם רש"י: איני יודע מדוע בא הקצף. דהיינו רש"י מחפש איזה פגם ולא מוצא, ועל זה בא ומבאר הרמב"ן שחטאם של הציבור בזמנו של דוד היה בכך שהיו אדישים לבניין בית המקדש, לא באו לתבוע ולדרוש את בניין הבית, אף שהמצב הבטחוני והכלכלי היו מצוינים ומשגשגים, לא התעוררו, והארון המשיך להיות ביריעה ולא בבית, אמנם דוד בעצמו התעורר לבניית הבית, אך נאמר לו שהיא אישית, לא ראוי לבנות את הבית, אך כותב הרמב"ן אילו הדרישה היתה באה מצד העם יתכן והיה נבנה אף בזמנו של דוד. מכאן רואים כמה חמור הדבר שנשארים אדישים לבניית הבית.
‏יהי רצון שנתעורר כולנו, במיוחד בימים אלו של אבילות על חורבן הבית,
ונשוב בתשובת המשקל, ובעזרת ה' ייבנה בית המקדש במהרה בימינו אמן.

בין שדי ילין אשכול הכופר,
מצפצפת ונואמת כלה באמרי שפר,
בני מכון זבולו רוחשים בלי חפר, תמיד ליל וצפר
(יוצר לשבת הגדול)
[=בקודש הקדשים שלנו תלון השכינה, מבקשת עמו כלתו - בנועם.
ישראל בני ביתו ומקדשו מתפללים ללא בושה, תמיד לילה ובוקר]

בכבוד רב – הרב ישי באבד – דובר
התנועה לכינון המקדש - 050-8649968

לפניות תגובות ותרומות התקשר לפלפון הנ"ל או לדוא"ל lamikdash@gmail.com ופרט פנייתך עם שם כתובת וטלפון

גליון זה והגליונות הקודמים אפשר לקרוא (ללא שגיאות) בכתובת דלהלן:
http://www.kehilaemunit.org/index.php?option=com_content&task=blogcategory&id=150&Itemid=43
וגם ב:
http://www.eudi.022.co.il/BRPortal/br/P103.jsp?cat=530
http://www.eudi.022.co.il/BRPortal/br/P500.jsp?prs=403

יש חדשות גם ב:
http://www.sos-amikdash.cjb.co.il/
וגם ב:
http://gideon.022.co.il/BRPortal/br/P100.jsp

בברכה
התנועה לכינון המקדש

יום שבת, 4 באפריל 2009

מנוי לקרבן פסח

מתוך 248 מצוות עשה שבתורה, נקבע עונש כרת לשתי מצוות בלבד: ברית מילה והקרבת קרבן פסח. דבר המלמד את החשיבות והחומרה שהתורה מייחסת למצות אלו.

לצערינו הרב, בימים אלו נמנע מאיתנו להקריב קרבן פסח, אך אין משמעות הדבר שעלינו להישאר אדישים ולקבל גזירה זו בשויון נפש. עלינו לפעול ולעשות כל שרק ניתן, כדי שאם בעזרת ה' יתאפשר הדבר, הרי שמיד ניהיה מוכנים.

במצוות קרבן פסח חייבים כל ישראל גברים נשים וטף להיות מנויים מראש על הפסח עוד טרם שחיטתו. אב מחויב למנות אף את ילדיו הקטנים.

על מנת לקיים מצווה זו קוראת "התנועה לכינון המקדש" לציבור להימנות על הפסחים גברים נשים וטף, ולהערך לאפשרות שבכל זאת נזכה כבר השנה לקיים מצווה זו


"התנועה לכינון המקדש" הגיעה להסכמה עם מספר בעלי עדרים להיערכות מתאימה.

1. בעלי העדרים מתחייבים לשמור בשלימות על הכבשים לצורך הקרבתן על המזבח לקרבן הפסח.

2. הצאן והבקר אינם מוקדשים אלא יוקדשו לשמים כשיגעו להר הבית בטרם ההקרבה.

3. במידה ובעז"ה יתאפשר ימכרו הכבשים לתנועה לכינון המקדש והם יעמידו את הכבשים לאלו שקודם לכן נמנו על הכבשים.

כל מי שיימנה דרך "התנועה לכינון המקדש" יצרפו אותו לחבורה ויספקו לו ולחבורתו שה תמים לצורך הקרבן.

עלות מנוי: 15 ש"ח לאדם.

באם חלילה וחס לא יתאפשר להקריב בשנה זו, הרי שכל הכסף שיכנס, ייתרם ל"ישיבת תורת הבית" ללימוד הלכות המקדש ועבודתו. וכבר נאמר לנו על ידי חכמינו ז"ל "אם תתעסקו בזה מעלה אני עליכם כאילו בקורבנו אתם עסוקים" (פסיקתא דרב כהנה פסיקא ט"ו)
לימוד "בישיבת תורת הבית" משמשת כהכנה מעשית לקראת הימים שבהם יתאפשר להקריב. במהרה בימינו אמן.
וכמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה "מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה" וכל שכן מעשה הכנה להקרבת קרבן הפסח שהקב"ה מצרפה למעשה וכאילו שמקריבים בפועל את קרבן הפסח ומקיימים מצוות עשה דאורייתא, שעוונה כרת.

למאמר של הרב ישראל אריאל על "הקרבת קרבן פסח והפתרונות בהלכה" לחץ כאן

לטופס רישום למנוי לקרבן הפסח ניתן ללחוץ כאן
לפרטים נוספים ניתן לפנות לפלאפון שמספרו 050-8649968 ולבקש את הרב יוסף או דרך האימייל lamikdash@gmail.com ולציין עבור מנוי לקרבן הפסח.




טוב לומר לפני נתינת המעות
"גלוי וידוע לפניך ה' כי ציווית בתורתך הקדושה "ויקחו להם שה לבית אבות שה לבית", והיזהרת "והאיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה וחדל לעשות הפסח ונכרתה הנפש ההיא מעמיה" חג הפסח קרב ובא ומבקש אני ממך להקריב קרבן פסח בי"ד בניסן בין הערביים.
הנני נמנה בעבורי ובעבור בני ביתי, ומביע בכך את רצוני אמונתי וחובתי לקיים מצוות עשה דאורייתא זו כהלכתה.
אנא ה' רצה בעמך ישראל ושעה לתפילתם והשב את העבודה לדביר ביתך ואישי ישראל ותפילתם מהרה באהבה תקבל ברצון.

ובאם ח"ו לא אוכל לבא לביתך ולהקריב הפסח הרי אני נודב את המעות לצדקה ללימוד הלכות הקורבנות ויעלה לי זה כאילו הקרבתי את קרבן הפסח במועדו ובמקומו וכהלכתו"

"ויהי רצון שבזכות שהוצאתי מעות להימנות על קרבן הפסח ימחלו כל עוונתי ועוונות בני ביתי (כאן יפרט את כל הבקשות שצריך) והזכה לעלות לרגל יחד אם כל קהל עדת ישראל במהרה בימינו אמן כן יהי רצון"



ניתן להירשם בפאלפון 050-8649968
לבקש את הרב יוסף (ראש ישיבת "תורת הבית")
או דרך המייל lamikdash@gmail.com
(להשאיר טלפון ויחזרו אליכם)

יום חמישי, 2 באפריל 2009

"עלינו לשבח" בהר הבית

המטה העולמי להצלת העם והמקדש מפיק הערב סרט, של תלמידי ישיבת "כפר חסידים - נחלת ישראל", העולים להר הבית בהדרכת יהודה גליק מנכ"ל "מכון המקדש", ומתפללים לה' במקום בו התפילה עולה למרום.

"עלינו לשבח"


ביום חמישי איסרו חג פסח תתקיים עליה המונית מהישובים: אלון מורא, יצהר, הר ברכה, איתמר, תפוח.

היציאה בשעה 7:00 בבוקר
כניסה והסעה חינם
לפרטים והרשמה ניתן לפנות ל"תנועה לכינון המקדש" 050-864-9968
המודעה בישוב יצהר


המודעה בישוב איתמר

הרב צפניה דרורי רב העיר וראש ישיבת קרית שמונה בהר הבית

יום רביעי, 1 באפריל 2009

"יבנה המקדש" - גליון 2‏‏‏‏‏(111)‏‏‏‏‏ ניסן ה'תשס"ט

התנועה לכינון המקדש

ביטאון אלקטרוני של "התנועה לכינון המקדש" גיליון 2 (111) ניסן ה'תשס"ט

ת.ד. 31336 ירושלים טל': 050-8649968 lamikdash@gmail.com

ראש הכנסייה הקתולית עומד להגיע.
מעבר לכל העניינים, הוא אמור לבקר בכותל (עבור היהודים) ובהר הבית (עבור המוסלמיים).האם מישהו יכול לעדכן את הרב שאר ישוב כהן ולבקש ממנו, בהנחה שהוא יפגוש את האפיפיור בארץ, שעליו להודיע לו שהר-הבית הוא קודם כל מקום קדוש יהודי?
כבשת הרש בהר הבית
במשך שנים "נהנתה" משטרת ירושלים מהעובדה שיהודים מיעטו לבקר בהר הבית. "כאב הראש" הזה נחסך ממנה. עכשיו המציאות משתנה. הקונסנסוס ההלכתי שאסר על יהודים להיכנס להר נשבר. עוד ועוד רבנים מתירים ליהודים לבקר בהר. עוד ועוד יהודים מבקשים לפקוד אותו.
המשטרה אינה מצליחה להסתגל למציאות החדשה הזאת. היא מבולבלת, מבלבלת והופכת את היוצרות בהר, המקום הכי רגיש בעולם, המקום הכי קדוש לעם היהודי. לא הרבה נותר ליהודים בהר הבית: המקדש איננו. התפילה במקום אסורה. עתיקות הר הבית נהרסות וחצרות המסגדים נהפכו למוקד הסתה דתי ולאומני נגד מדינת ישראל.
כבשת הרש שהשלטון הישראלי הותיר ליהודים בהר, המינימום שבמינימום, היא זכות הביקור במקום הקדוש להם מכל, בלי שיחושו שהם מוגבלים, מבוזים, או עושים בכך עוול למישהו. הזכות הטבעית הזאת מעוגנת בחוק השמירה על המקומות הקדושים, שמבטיח לכאורה את חופש הגישה לבני כל הדתות. אבל עכשיו, כשהפסיקה ההלכתית משתנה, והתיאוריה נהפכת למעשה, יש במשטרה - לא רשמית כמובן - מי שרואה בכך כמעט איום על שלום הציבור, ודואג להקשות מאוד על ביקורי יהודים בהר, בייחוד על ביקורי קבוצות.

התורים הארוכים שמשתרכים בשער הכניסה להר, אף שהמקום פתוח ליהודים רק בשעות הבוקר (שעות העבודה) וסגור בשישי-שבת - מעידים על העניין היהודי הגובר במקום. אבל העובדה שמישהו טורח לארגן ולהסיע קבוצות של יהודים להר, ממעלות, מנתניה, מחדרה, ומכל קצוות הארץ, מערערת אצל מישהו במשטרה את שיקול דעתו. התמונה הזאת, של אלפי יהודים על ההר, יהודים בעלי חזות דתית-יהודית, ולא ישראלית-חילונית או תיירותית - נתפשת על ידי המשטרה שלא בצדק כאיום, כמראה שמסכן את הסדר הציבורי בהר, כמציאות שיש לטרפדה.
הדבר אמור במיוחד ביחס לאוכלוסייה החרדית והדתית-הלאומית, שהיא מטבעה בעלת העניין הלאומי, הדתי, ההיסטורי והתרבותי בהר. לא ייתכן שיהודים ישתרכו בתורים במשך שעות בשער ההר; שהמשטרה תגביל את כניסתם לקבוצות קטנות; שתאסור על אחרים להיכנס עד שקודמיהם ייצאו; ששוטרים ואנשי וואקף יתייחסו לכל יהודי בעל חזות דתית שבא בשערי ההר כחשוד פוטנציאלי, יפשפשובכליו ויצמידו לו ליווי אישי לכל אורך ביקורו בהר.
משהו יסודי מאוד השתבש בחשיבה ובתובנות של האחראים על ההר מטעם משטרת ישראל. העניין הזה של חופש גישה וביקור בהר הבית, לכולם וליהודים בפרט, אינו מתנת חסד. חופש הגישה של יהודים לקדוש שבמקומותיהם אסור שיהיה חלק ממערכת איזונים שמפעילה המשטרה בהר, או חלק ממדיניות המקל והגזר, והתן והקח מול הוואקף, הרשות הפלסטינית וירדן. החופש הזה הוא אקסיומה. כך קבעההממשלה. כך קובע החוק. המשטרה חייבת להפנים זאת, ולהבהיר לצד המוסלמי על כל גווניו שהתופעה הזאת טבעית בעבורנו, כפי שתפילה במסגדי ההר טבעית בעבורם.
ספק אם הגידול המבורך במספר המבקשים לבקר בהר מאיים על הסדר הציבורי, אבל גם אם כן - צריך לטפל במאיים, ולא במאוים. אם דרגי השטח במשטרת ירושלים אינם מבינים את הדבר, מישהו מלמעלה צריך להסביר להם זאת.
פרובוקטורים יהודים צריכים להיחסם, והם נחסמים, אבל להתייחס אל אלפי היהודים שמבקשים לעלות להר כאל פרובוקציה, ובעיקר - להעניק להם את התחושה שהם מבקרים בקדוש שבמקומותינו תחת שלטון חסות במדינה זרה, אחרי שהזכות הטבעית לתפילה במקום כבר נשללה מהם - כל זה הוא הוא שיבוש של השכל הישר ואובדן דרך.
נדב שרגאי: (הארץ - 11.03.09)

הזדמנות נדירה
העליה ביום רביעי י"ד בניסן בשעה 7:30.
הסעה ב-4:45 מהמקווה בקרית ארבע (הסעות מחברון לפי הרשמה מראש).
• ותיקין ליד הכותל המערבי.
• סיום מסכת וכבוד לפני העליה.
• ברכת חמה כמנהג הרב גורן זצ"ל.
• חזרה משוערת עד 10:30
חובה לטבול במקוה טהרה לפני העליה. אין להכנס להר בנעלי עור. יש להצטייד בתעודה מזהה.
לפרטים והרשמה "התנועה לכינון המקדש": 050-864-9968

זכור פקיד שתות, טובל חמש טבילות במים.צועה ומרחיץ כפיו, בקדוש מים.קורא ומזה טהרת מים, רוחק מעם פחז כמים.- בעבורו אל תמנע מים -(מתפילת - גשם)
בכבוד רב – הרב ישי באבד – דובר התנועה לכינון המקדש - 050-8649968
גיליון זה והגיליונות הקודמים אפשר לקרוא (ללא שגיאות) בכתובת דלהלן:http://www.kehilaemunit.org/index.php?option=com_content&task=blogcategory&id=150&Itemid=43
וגם ב:
http://www.eudi.022.co.il/BRPortal/br/P103.jsp?
יש חדשות גם ב:http://www.sosamikdash.cjb.co.il/