יום שישי, 27 בנובמבר 2009

עצומה: לסגור את הר הבית לערבים עד לשחרור שליט


חותמים על העצומה - סוגרים את הר הבית לערבים - משחררים את גלעד שליט / בלי גלעד אין מסגד

אנו החתומים מטה קוראים למשטרת ישראל לסגור את הר הבית למוסלמים עד לשחרורו של גלעד שליט ללא תנאים מוקדמים!

הערבים יפחדו להפסיד את אל אקצה, יווצר לחץ עולמי על החמאס מכל המוסלמים בכל העולם לשחרר את גלעד!יש בידינו קלף מיקוח חזק ביותר, הערבים לא יוותרו על אל אקצה!
לסגור את הר הבית לערבים עכשיו ומיד!

יוזם העצומה: יהודה גליק 02-996-4215, 052-4767-495, עותינאל.

חתום כאן על העצומה >

יום שלישי, 24 בנובמבר 2009

מי אמר שהמשטרה עויינת ?


ר"ח כסליו בהר הבית - עם הרב אריאל / השתחוויה, ברכת כהנים, חזרת הש"ץ, קדושה של מוסף, וקדיש שלם - זה רק חלק ממה שזכו לעשות בהר הבית בראש חודש כסליו / להחזיר עטרה ליושנה

מנחם בן דב / הר הבית שלנו

משה פואה מספר ל"הר הבית שלנו": בע"ה זכינו לעלות להר הבית ביום שלישי קבוצה של 18 חברים, ושמענו הסברים רבים על ההר מהרב ישראל אריאל במשך כשעתיים. חלק מהחברים זכו להשתחוות, וכולנו זכינו לשמוע ברכת כהנים מאבישי הנשקה, חזרת הש"ץ, קדושה של מוסף וקדיש שלם מדוד בן ציון. לצערינו עשינו זאת בצנעא, אך בכל זאת זכינו ל"הראות ולהשתחוות".

בעקבות כמה פעולות שהחברים עשו ושיחה שלי עם מפקד יחידת המקומות הקדושים עופר שומר, בע"ה בפעם הבאה יקלו עלינו את הבדיקות בכניסה.

בע"ה העלייה הבאה תהיה בל' כסלו יום חמישי (נר 6), וככל הנראה נזכה שוב לעלות עם הרב ישראל אריאל.

להצטרפות לעלייה - משה פואה. pmikdash@gmail.com

מחזירים את הר הבית לבעלות יהודית - יחד עם משטרת ישראל

יום שבת, 21 בנובמבר 2009

דעתו של הרב קוק זצ"ל בעניין כניסה להר הבית בקדושה ובטהרה


עדות אישית מפי נכד הראי"ה הרב שלמה רענן זצ"ל בכתב ידו: "הראי"ה והרצי"ה קוק זצ"ל לא אסרו לעלות להר הבית במקומות המותרים ובוודאי מצווה גדולה לרשת את מקום המקדש מידי זרים" / מכתב נדיר

להגדלה לחץ על התמונות

מימין - הרב אליהו שלמה רענן זצ"ל - נכד הראי"ה והרצי"ה קוק. משמאל - כתב ידו.

התמונה המפורסמת של הרב גורן עם הרב קוק זצ"ל בירידתם מהר הבית

.הראי"ה קוק זצ"ל - לא אסר כניסה להר בטהרה

יום רביעי, 18 בנובמבר 2009

מאבדים שליטה

.
משטרת ישראל מאבדת שליטה כשהיא רואה מולה עשרות יהודים שמבקשים לעלות להר הבית, וכך נוצרה לה עוד תקנה ילדותית: רק בקבוצות של חמש עשרה בלבד / תת רמה

קבוצת יהודים גדולה שהגיעה הבוקר (שלישי) ראש חודש כסליו להר הבית הופתעה מהתנהלות המשטרה במקום, לאחר שזו הפרידה בין המשתתפים שהגיעו לשמוע הדרכה מפי הרב ישראל אריאל. המשטרה סירבה להכניס אותם כקבוצה אחת בעוד שמאות נוצרים עלו להר ללא כל בעיה.

לערוץ 7 נודע כי אחד היהודים ששוחח עם איש האבטחה המקום הואשם בהתפרעות ע"י שוטרים שהיו במקום והורחק מהאזור.

הרב אריאל אמר בתגובה "ערב חג החנוכה אנחנו רואים את ההשפלה היהודית שאנחנו עוברים בהר הבית - אנו גאים בחשמונאים ומביישים ביהודים של ימינו שפועלים לדיכוי העם היהודי בתוככי ירושלים".
.
מקור ערוץ 7: http://www.inn.co.il/News/News.aspx/196657

הפרדת קבוצות בהר הבית - עדרים עדרים

יום ראשון, 15 בנובמבר 2009

חרדים בהר הבית - וידיאו ותמונות

.
ביום שלישי בשבוע שעבר [חיי שרה] עלו להר הבית קבוצה חרדית גדולה, בקדושה ובטהרה אחרי הטבילה במקווה, תוך כניסה במקומות המותרים בלבד, דבר זה מהווה פריצת דרך בציבור החרדי, ומי יתן ויפתחו לבבם ועיניהם של שאר עמך בית ישראל / חרדים להר

להגדלה לחץ על התמונות

וידאו: במעלה שער הרמב"ם

וידאו: מהלכים במקום המקדש

"מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו נקי כפיים ובר לבב"

נראים ארבעה חסידי חב"ד בהר הבית

קידוש ה'

הר הבית שלנו - לא נזוז מכאן

משמאל: ליטאי בהר הבית

חסידים ואנשי מעשה

חסיד גור בהר הבית

יום שישי, 13 בנובמבר 2009

אם צריך ניהיה הזויים


ראאד סלאח האשים אותנו בחג הסוכות הזה שאנחנו שואפים להקים מחדש את המקדש ולהחריב את מסגד אל-אקצה, ורבים ממש ממש נעלבו מחשד השווא הזה / דעה

עולם קטן - בראשית - ארנון סגל

ומה הייתה תגובת היהודים הדתיים לדברי סלאח ולסגירת הר הבית? שתיקה. נראה שהיא נבעה ממבוכה. הרי מה אפשר היה לומר? שסלאח צודק? שאנחנו באמת מתכננים לשנות את הסטאטוס הדתי בהר? זה הרי לא נכון, להפך. רובנו מעולם לא חשב לחדש באופן מעשי את עבודת הקרבנות. הרי בעיני רבים זה היה מעמיד אותנו בשורה אחת עם השבטים הקניבאליים הפרימיטיביים ביותר באפריקה. היינו מתים מרוב בושה מול מצלמות התקשורת, שהייתה מחפשת מאחורי גבנו את הכבש המובל לשחיטה. מצד שני – להצטדק ולהודות שלא עלה בדעתנו להקים את המקדש? שלא כמו מרידור, אנחנו לא מסוגלים לומר זאת. זה הרי לא מסתדר עם מוצא פינו בכל טקס דתי, בכל תפילה, בכל ברכה. לכן שתקנו.

אמנם יש כאלה שאומרים זאת במפורש. משה מאיר, מחנך בתיכון הרטמן ומרצה באוניברסיטה העברית, כתב ב'מקור ראשון' לפני חודשיים דברים שלא יאמן שנכתבו: "ברבות השנים החלה להתגבש בי ההכרה כי אינני מעוניין בבניין הבית. אינני חושב שמצבו הקיומי והדתי של העם היהודי יהיה יותר טוב אם ייבנה בית המקדש. בתמונת עולמי עבודת א-לוהים המכילה הקרבת קרבנות אין בה יתרון על פני עבודת א-לוהים שאין בה מרכיב זה". ומניין הוא שואב את הסמכות לבטל במחי יד כשליש ממצוות התורה? "השיפוט מבוסס הן על בחינת התודעה העצמית שלי, והן על מסורת ההתנגדות לקרבנות שיסודה בדברי הנביאים".

דברים דומים, אם כי לא באותה חומרה, נכתבו באותה עת בעלון רבני 'צוהר'. תחת הכותרת "עוד לא הזמן למקדש" המאמר יצא נגד אלו ששואפים לחדש את עבודת הקרבנות: "כשקוראים בספר התורה את פרשיות ויקרא אני לא רואה את הציבור סביבי מקשיב בעֵרנות מיוחדת או מתמלא ערגה וגעגוע. אני לא בטוח כמה אנשים מתפעלים או מתמוגגים מנחת כשהם לומדים במסכת פסחים על הכהנים הטבולים עד ברכיהם בדם קרבן הפסח... עוד לא אמרנו כלום על דיני הטומאה והטהרה. כשאנו עדים למהומה שמחולל אוטובוס שבו הפרדת ישיבה בין גברים ונשים, אפשר רק לדמיין את הזעקה שתקום כשיוקצו אוטובוסים נפרדים לטמאים ולטהורים... האם מישהו באמת חושב שבמצב שכזה ניתן לבנות מקדש?"

ובכן, בהחלט כן, ויסלח לי הא-ל על אי-הבנת מורכבות המצב. בכלל, ממתי מידת הפופולאריות של מצווה מסוימת הפכה להיות תנאי מקדים לקיומה? את בית המקדש השני הקימו 40,000 יהודים מדלת העם, בעוד גדוליו וחשוביו, וכנראה גם רבניו, נותרו בבבל. טענות דומות לדברים הללו טענו גם יהודי הגולה כנגד המעטים שעלו ארצה לפני השואה. ובכלל, גם מי שמתוך רצון אמתי להגן על כבוד שמים מנסה להציל את הקב"ה מעצמו ומתביעותיו ה"מופרזות" בטענת חוסר רלוונטיות וחוסר עניין לציבור, לא באמת מקדש את השם בכך. לכל היותר הוא מונע מעצמו לעג בגלי צה"ל.

מה לעשות, אנחנו, האנכרוניסטים, מבינים את הפסוק "ועשו לי מקדש" ואת דברי הרמב"ם "מצוות עשה לבנות בית לה'" ממש כפשוטם. איננו מפרשים שמדובר במקדש שבלבנו, ולא במקדש שיֵרד מעצמו בנוי מהשמים. לא הטלנו על הקב"ה למצוא לנו לולב, וגם לא להכניס לנו משכורת, ולכן אין סיבה שגם המקדש לא יעבוד בשיטת "עשה זאת בעצמך".

מי שלא נעים לו להתעסק בעבודה המלוכלכת, בחֵלב הקרבנות ובדמם, ממש אין צורך שיתעסק בזה. שישאיר זאת לפרימיטיבים שמייחלים לכך, שלא מתביישים לרצות מקדש, מכיוון שלהבנתם הדלה זה בדיוק מה שרוצה מהם הקב"ה. ולא שאנחנו ששים לקבל עלינו את תפקיד משוגע הכפר, אבל אם צריך לא נימָנע מכך. תנו לנו הזדמנות להקריב פעם אחת את קרבן הפסח במועדו. מי שלא חפץ בכך, יוכל להמשיך להפטיר כאשתקד "לשנה הבאה בירושלים הבנויה" ו"אין אנחנו יכולים לעשות חובותינו בבית בחירתך".

ואתה, ראאד סלאח, צודק בדבר אחד - אנחנו באמת רוצים לבנות את המקדש ברגע שרק יתאפשר הדבר טכנית. אבל בדבר אחר אתה טועה – אנחנו לא נחריב את אל-אקצה. איננו אלימים כמותכם, וניצחוננו איננו בהכרח חורבנכם. המסגד שלכם נמצא מחוץ לשטח המקודש לנו, ובכלל, נאסר עלינו, היהודים, להרוס בתי תפילה שבהם מתפללים עמים אחרים לבורא עולם. אבל סביר הרבה יותר שמטרתך איננה באמת רק עבודת א-לוהים, אלא בעיקר הצבת מחסומים בדרך למקדש, שאתם, אולי יותר טוב מהיהודים, כבר מריחים שהוא קרוב

יום שלישי, 10 בנובמבר 2009

סדרת הרצאות ברחבי הארץ: "מה היו אומרים עלינו המכבים"

.
לקראת חנוכה: "התנועה לכינון המקדש" מציעה לציבור הרחב, להשתתף בארגון כנסים והרצאות בנושאי הר הבית והמקדש, ברחבי הארץ / בידינו הדבר

כל יהודי יראה עצמו כיחיד למען הכלל, ויקח חלק בארגון הכנס באזור מגוריו, מודעות מעוצבות וסיוע בכל מה שצריך תינתן חינם ע"י התנועה לכינון המקדש בטל: 050-864-9968


הכרוז שהופץ ע"י "התנועה לכינון המקדש"

(להגדלה לחץ על התמונה)

יום שבת, 7 בנובמבר 2009

השייח ראאד סלאח הורשע בתקיפת שוטר


בית משפט בירושלים הרשיע את ראש הפלג הצפוני בתנועה האיסלאמית בתקיפת שוטר לאחר שירק עליו השופט / "הזכות למחאה אינה מעניקה זכות להתפרעות ולתקיפת שוטרים" / עד התביעה - יורם בינור: אני מעיד "תחת מחאה"

בית משפט השלום בירושלים הרשיע (יום ה', 5.11.09) את ראש הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית בישראל, השייח ראאד סלאח, בהתפרעות ובתקיפת שוטר. זאת לאחר שהוביל התפרעויות במעלה המוגרבים ליד הר הבית לפני כשנתיים. אחד מעדי התביעה, כתב השטחים בחדשות ערוץ 2 יורם בינור העיד "תחת מחאה" כלשונו. לטענתו הובטח לו כי לא יוזמן לעדות. הוא הוסיף כי "מסירת עדות כזו אינה מתיישבת עם עבודתו וחופש העיתונות".

החשוד סלאח בכניסה לבית המשפט השלום בי-ם

▪ ירק בפניו של שוטר

כאמור מדובר באירוע מפברואר 2007 כאשר קבוצה של כ-30 ערבים ובראשם השייח סלאח, התפרעו בתגובה לעבודות שיפוץ במעלה המוגרבים, בכניסה להר הבית. מהאישום עולה כי המתפרעים ניסו להכנס לשטח העבודות, גידפו, צעקו, ודחפו את השוטרים. בתגובה להתפרעות התייצבו השוטרים בשורה במטרה להדוף את המתפרעים לכיוון שכונת סילוואן. אחד המתפרעים עוכב על-ידי מפקד כוח המשטרה ובתגובה הורה השייח סלאח למתפרעים לשבת יחד איתו על הכביש ולסרב להתפנות. בהמשך התקרב סלאח אל אחד השוטרים "ירק בפניו ואמר: 'אתם גזעניים ורוצחים אין לכם כבוד".

השייח סלאח טען באמצעות בא-כוחו עוה"ד אבו חוסיין וחאלד אזבגרה כי "הפשע האמיתי בפרשה זו הן העבודות שביצעה מדינת ישראל במסגד אל-אקצה. לבית משפט הישראלי אין סמכות להכריע בעניין. כניסת ישראל למקום הקדוש ביותר למוסלמים בדחפורים וטרקטורים פגעה ברגשות מוסלמים בכל העולם...הנאשמים אינם נאשמים כי אם מאשימים".

תוצאות ההסתה: מחבל זורק בלוק על שוטרים

▪ הטילו אימה על הציבור

כאמור, השייח סלאח הורשע בהתפרעויות ותקיפת שוטר. בהחלטה כתב השופט יצחק שמעוני כי "חופש הביטוי חרות על דגלה של מדינת ישראל, ומעמד מיוחד ניתן לו בחוק היסוד: כבוד האדם וחירותו, ועל כן רשאים הנאשמים, ככל אדם אחר, להביע מחאתם. ואולם, חירות הביטוי אינה חירות מוחלטת ולא כל התקהלות, וקל וחומר התפרעות, יחסו בצילה". הוא ציין כי על-רקע המתיחות הגבוהה השוררת סביב הר הבית, "המכונה לא אחת בפסיקה 'חבית נפץ', וכוננות כוחות הביטחון לאירועים אלימים בסביבתו, נחסמה הכניסה למתחם לנאשמים ולחבריהם. הנאשמים לא נשמעו להוראות כוחות המשטרה והחליטו לחדור למתחם עוד באותו יום, על-אף שהשוטרים שהיו במקום חסמו את הכניסה והורו להם לא להיכנס למקום. ניסיון הכניסה בכוח ומחאת הנאשמים התדרדרו במהירות להתקהלות אסורה ולהתפרעות, אשר הפרו את השלום והטילו אימה על הציבור". בכך לדבריו לא תם האירוע אלא בהמשך ירק השייח סלאח "יריקה מכוונת בפניו של שוטר מג"ב אשר חש את היריקה החמה והמכוערת בפניו, כפי שתיאר אותה בעדותו שנמצאה בעיני מהימנה ומקובלת ללא כל סייג".

▪ השייח ניצל את הבמה

עדויות השוטרים הרבים שנכחו במקום היו לדברי השופט מהימנות, ויצרו "תיאור הגיוני ורציף של האירוע המתיישב היטב עם הקלטת והדיסק שהוגשו כראיות מטעם המדינה. הקלטת, ששודרה במהדורת החדשות באותו יום, והדיסק המכיל צילומי האירוע שצולם במצלמות המשטרה המוצבות באזור הר הבית באופן קבוע, נמצאו קבילים והם משקפים נאמנה את האירועים ואת מעשי הנאשמים". מנגד, עדויות הנאשם וההגנה היו "מתחמקות ומתלהמות על-פי רוב, ולא נמצאו מהימנות". השופט מתח ביקורת על השייח סלאח שניצל את אולם בית המשפט במהלך עדותו כבמה להשמעת דיעותיו בדבר "הפשע של השלטון הישראלי' כנגד מסגד אל-אקצה המקודש למוסלמים". הוא הוסיף כי דחה את הטענות הללו וקבע כי "אינן ממין הענין וכי הזכות למחאה אינה מעניקה לנאשמים זכות להתפרעות ולתקיפת שוטרים".

החשוד סלאח ירק על שוטר

יום רביעי, 4 בנובמבר 2009

דברי התנועה לכינון המקדש בכנס "דורשי ציון"



דבר התנועה לכינון המקדש בכנס שנערך בעקבות סגירת הר הבית ליהודים בערב ראש השנה, בערב יום כיפור, ובכל ימי חג הסוכות. ובמחאה על ביזוי גדולי הרבנים בשערי הכניסה להר הבית בעשרת ימי תשובה.


ז' חשון ה'תש"ע


נפתח בכבוד אכסניה
חברנו ר' יהודה גליק, אשר טרח וארגן לבדו, את כל הכינוס הזה, מתחילה ועד סוף. ישלם ה' משכורתו כפולה מן השמים, על אשר קינא לבזיון ביתו ית', ולבזיון דורשי ציון.

על העובדה שאת הר הבית קידש עם ישראל, אין עוררין. האם באמת אין עוררין? היום לצערנו, בגלל מדיניות ממשלות ישראל בכחמישים שנה של "הר הבית בידינו", יש כבר עוררין. יש ויש. ועוד יתגבר. עד כדי לא-עלינו ערעור על כל ירושלים, העתיקה והחדשה. וחלילה ערעור כל אחיזתנו בארץ. כפי שגם עוצמי עיניים בכל תוקף, כבר מתחילים לראות.
את הר הבית עם ישראל קידש. וכל עם, שהגיע אל ההר, הפך אותו לעבודה זרה שלו. העם היחיד שהשאיר אותו לעבודה זרה הקודמת, העבודה-זרה של האוייב המסוכן ביותר, הוא העם שקידש אותו. כן, אותו עם ישראל שקידש את הר הבית, הוא הוא העם הראשון, שלא העביר את קדושתו לאמונה שלו.

המלחמה היא מפנים ומאחור
.
מפנים, ישנו עם מגוייס, במתח מלא, להשמיד ולהשריש כל זכר ישראל ממקום קודש קדשו. כחלק מרצונו להשמיד את העם בכלל, כפי שעשה מייסד הדת הזו בקורייש ברוב בגידה.
.
מאחור, מזנבים אנשי הדת הישראלית, אשר כבר אלף שנה אין להם מושג בפוליטיקה וחיי עמים. לא ראו שואה כשהתקרבה, ולא הפיקו שום לקח לאחר שחלפה והשאירה אדמה חרוכה. מפרסמים ומפיצים שקרים בשם התורה. כאילו הטומאה, ו/או פרה אדומה, ו/או חמור לבן, ו/או חלזון ארגמן, ו/או תולעת שני, הם הם המונעים את עם ישראל מהר בית המקדש, ומסגירים אתו לאוייב אכזר ולועג. כאשר האמת היא, ש"הכל נכנסין להיכל לבנות, ולתקן, ולהוציא את הטומאה".
.
בתווך, המשטר הציוני-דמוקרטי. אשר כנייטרלי מוכן למנוע במעצר, מאסר, מכות, וכל אשר לאל ידיו. על מזבח הסטאטוס-קוו המוסלמי בהר הבית.


להגדלה לחץ על התמונה

הפרוספקט שחולק בכנס "דורשי ציון"

יום ראשון, 1 בנובמבר 2009

פרופ' הלל ויס - לעלות ולהקריב קורבנות


המאבק על הר הבית התחדש לאחרונה עקב ההסתה של ראש הפלג הצפוני בתנועה האיסלאמית, ראאד סלאח । לאור זאת עולה השאלה כיצד נחזק את אחיזתנו היהודית בהר הבית
.
העלייה להר הבית במקומות המותרים אינה צריכה שום היתר הלכתי, ומי שטוען שאסור אומר זאת בניגוד לעשרות מקורות בדברי חז"ל, תוספתא, בבלי וירושלמי, ראשונים ואחרונים. הספרות התורנית על כך רבה ביותר (לדוגמה: הספר המסכם 'קומו ונעלה' בהוצאת מכון צומת), ונותן זקיפות קומה לאלוהיהם, גורם למיעוט הדמות ומחריב את בית ישראל. במקום שישראל יראים ממהקב"ה הם יראים ממכה (בירת האיסלאם).

עשרות רבנים, חלקם לא מן הסקטור הציוני-דתי אלא מתוך העולם החרדי התירו בדורות האחרונים לעלות להר הבית.
ראש וראשון הרב צבי הירש קלישר, אבי חובבי ציון לפני שהמושג המעוות הפוסט-הרצליאני 'ציונות דתית' השתרג בעולם. הרב קלישר, בפולמוסו עם רבי עקיבא איגר, שיכנע אותו בסופו של דבר כי מקריבים כל קרבנות הציבור אף על-פי שאין שקלי כל ישראל. וכן התכתבותו עם הרב אליהו גוטמאכר. ובדורות מאוחרים הרב טוקצינסקי והרב חיים דוד הלוי.

עם הרב אברהם שפירא, ראש ישיבת "מרכז הרב", שוחחתי על העלייה לאחר שבשנת תש"ס, כשהחלו החפירות הוואנדליות בהר הבית שמעתי מתלמידיו שהביע רצון לעלות, אם יוכל, לא דרך שער המוגרבים אלא דרך שערי חולדה. שאלתי אותו בשיחת טלפון אם נכונה השמועה. אמר לי שכן. שאלתי אותו מדוע הוא לא עולה. תשובתו היתה: "מפני שאין לי מסורת בכך, אנו היינו צופים מרחוק ובוכים".

אבל הוסיף: "מי שרוצה יכול לסמוך על הרב גורן". ולכן אין מקום למקנטרים מדוע אתם מדגישים פסקו של הרב שפירא בעניין סירוב פקודה ולא את איסורו לעלות להר הבית. לאיסור יש הקשר ונימוק. גם הפסק על סירוב פקודה היה הרבה יותר נועז וחמור, כולל היתר להכות מפנה אלים. כך מתוך מה ששמעתי מאחד מן התלמידים ששמע במו אזניו בשיחה בה שאל את הרב בפני רבים ששמעו.

הריבונות הלאומית בהר הבית תתרחש באחד משני התרחישים. האחד, לאחר שישראל תספוג מכה איומה. איני אומר, הלא לא תהיה, כדעת הפוסק החשוב שהתיר לבנות בית כנסת בהר הבית ואחר כך מיעט דברי עצמו. השרידים שיוותרו כנקמה באיסלאם ובכל מי שמנע מעם ישראל טוב מבעליו יעלו בהמוניהם בהר בקדושה ובטהרה. הם יבחינו מיד שאין כל בעיה להשיג פרה אדומה ממאות אלפי בני בקר אדום הנמצאים באוסטרליה ובסקוטלנד. אומות העולם שתיוותרנה כמו יסייעו בתום לב וכמו דמא בן נתינה ימציאו מיד פרות אדומות עד סוף כל הדורות.

האפשרות השנייה, שהיא לצערי רחוקה יותר, היא הקמת בית דין של כלל ישראל שיפסוק בכל השאלות הקיומיות.

לצערי, הן הגדולים החרדים מונעים הקמת בית דין שכזה ויותר מהם מוקדי הכוח המדומים של רבני הציונות הדתית, שאף הם אינם יכולים לשבת ביחד ולדון כבית דין, מפני שהאחד מחרים ומבטל את רעהו וחושב שעימדו תמות חכמה.
אין דבר שגורם לתשות כוח יותר גדולה מהתנהלות רבני הציונות הדתית לחצרותיהם, גאוותם וחוסר יכולתם להיבטל איש בפני חברו.

איני רואה שמה שנקרא כיום מדינת ישראל ושלטונותיה יעשו משהו לאומי לתקנת הר הבית כאשר בתי המשפט, המשטרה, התקשורת ושאר אליטות מתחרות ביניהן מי ישפיל יותר את היהודים עולי הר הבית. וכאשר נשיא המדינה מתגייס לטובת הנארטיב הערבי והמוסלמי.

בז' במרחשון עומד להתקיים כנס חשוב של תנועות המקדש בעניין הר הבית, בו ישתתפו רבנים רבים של הציונות הדתית, ימניים ושמאליים (מלבד אלו שאינם עולים), ויש להניח שהוא יתרום תרומה כלשהי.

אפשר שבעקבות זאת תהיה התעוררות ציבורית נוספת של דרישת הר הבית, שתתרום לשינוי האופק התורני והפוליטי.

הציבור חייב לקיים "לשכנו תדרשו ובאת שמה" ולקיים כהתחלה מצוות קרבן פסח החל משנת תשעה על המנחה, ולהכין ולהמנות על הזבחים החל מעכשיו, ולהתייצב בכל שערי הר הבית ב-יד' בניסן קרוב לזמן המנחה.

מקור מחלקה ראשונה: http://www.news1.co.il/Archive/003-D-42057-00.html?tag=19-01-58