יום ראשון, 28 בפברואר 2010
יום חמישי, 25 בפברואר 2010
רואים ישועות מחוץ לטבע - חינם!
מוקד הישועות בהר הבית העלה אתר מיוחד לאינטרנט / מאות שמות לתפילה ביום הפורים במקום המקדש "סמוך ונראה לקודש הקדשים" זורמים למוקד הישועות / לעושה נפלאות גדולות לבדו
אתמול העלה מוקד הישועות בהר הבית אתר מיוחד להזכרת שמות לתפילה בעצם יום הפורים - בחצות היום, וכבר נרשמו מאות פניות למוקד החינמי שקורם עור וגידים.
במוקד מתחייבים בעז"ה להעלות להר מניין יהודים ולהתפלל עבור כל השמות שיגיעו למוקד הישועות עד ליום ראשון בערב, התפילה תתקיים בהר המוריה - סמוך ונראה לקודש הקדשים, בבית ה' המסוגל לכל הישועות.
ניתן למסור שמות לתפילה חינם במייל: bjnhv6@gmail.com
נזכרים ונושעים ביום הפורים - להפיץ
לימוד פורימי בניחוח המקדש לילדי ישראל
מכון המקדש בשיתוף המדרשה לידע המקדש הוציאו לאור בימים אלו עלון פורימי לילדים ללימוד המקדש / והגדת לבנך - להדפיס ולתת לילדים / שמחם בבניין שלם
שלמה ידיד / הר הבית שלנו
פורים שמח לכולם.
מצורף סדר לימוד פורים בניחוח המקדש.
אנו ממליצים להדפיס את הדפים בהדפסה דו צדדית, לקפל וליצור חוברת שתוכלו ללמוד יחד בשולחן השבת.
יום שלישי, 23 בפברואר 2010
התראה מפני פיגוע בהר הבית: מכתבו של משה פייגלין למפכ"ל המשטרה

רב ניצב דוד כהן
מפכ"ל משטרת ישראל
הנדון – התראה מפני פיגוע בהר הבית
א – רקע
משטרת ישראל שבפיקודך, אוסרת על פי שיקול דעתה הבלעדי את תפילתם של יהודים העולים למקום מקדשם. אל כל יהודי, הנראה כשומר מצוות העולה להר, מתלווים איש 'ווקף' מוסלמי ושוטר ישראלי, הבולשים יחדיו אחר שפתותיו. מי שנחשד כמתפלל, מעוכב או נעצר מיד.
למותר לציין כי מדובר בהתנהלות אנטישמית, המשפילה בראש וראשונה את משטרת ישראל עצמה.
אישית – אני "זוכה" לספוג את מנת ההשפלה הישראלית הזו, בעלותי להר מזה שנים רבות ואינני משלה את עצמי כי מכתב זה יביא לשינוי כלשהו. משטרת ישראל כבר מזמן שכחה את העם שיצר ושלח אותה לתפקידה.
אולם אני רואה לעצמי חובה ליידע אותך על אירוע שחוויתי אתמול בעלייתי להר – אירוע שמשמעותו היא כי רצח יהודים בהר הינו עניין של זמן בלבד.
מי יודע – אולי לאחר שהפשטתם את היהודים מכל זכויות האדם במקום המקודש ביותר לעם ישראל, תואילו לתפקד לפחות כגורם מקצועי (מהאו"מ...) ולבצע משהו מתפקידכם המקורי – כלומר לשמור לפחות על זכותם של היהודים – לחיות.
ב - סיפור המעשה
אתמול, עמדתי מול מקום המקדש, כשגבי למסגד אל אקצה ולצידי קבוצת יהודים שהקשיבו להסברי. תוך כדי מתן ההסבר, הבחנתי באשה ערביה המכוסה בצעיפים שונים מכף רגל ועד ראש, כשהיא מתקדמת לעברי באופן מאיים. לא ניתן היה לטעות בכך וכל הנוכחים בקבוצה היהודית הבחינו בנעשה. באופן טבעי, כשאדם עומד ומולו בא אדם אחר, האיש המהלך בוחר לעצמו נתיב שלא יוביל להתנגשות. זו דרכם של בני אדם. האשה האמורה פסעה במרץ ובביטחון רב היישר אלי.
חששתי כי הערביה האמורה תקצר במהירות את הטווח שנותר ודרך הצעיפים המכסים אותה, תשלוף סכין ותנסה לנעוץ אותה בי. שהרי רק על היהודים, המותרים בכניסה להר משער המוגרבים בלבד, מבוצע חיפוש קפדני – שמא נושאים הם בכליהם סידור או ספרון תהילים – רחמנא לצלן. הערבים, לעומתם, יכולים להיכנס להר מכל שעריו והם עושים זאת ללא כל בדיקה. כך שעבור רוצחת פוטנציאלית לא צריכה להיות שום בעיה להיכנס עם כלי רצח כדי להרוג יהודים.
חששתי - אולם ברוב טיפשותי שמתי מבטחי בשוטר הישראלי שהוצמד אלינו ושעמד גם הוא מרחק פסיעות אחדות מן הקבוצה. כולם הרי זיהו את הסכנה המתקרבת, ברור אם כן, שהשוטר, האמור כביכול להגן עלינו, זיהה גם הוא את הסכנה ובוודאי ינסה להגן עלינו.
אולם שכחתי כי בפועל, הצטמצם תפקיד המשטרה לעניין מרכזי אחד. שמירה מפני תפילת יהודים ולא מפני כלי רצח ערביים ורוצחים פוטנציאליים. כל מעייניו של השוטר המלווה, נתונים היו אל שפתי היהודים – שמא רוחשות הן תפילה. להגנתו ניתן לומר שהוא באמת לא ראה את הסכנה המתקרבת. בפועל, הגדרת המשימה המרכזית עבורו – היתה מניעת תפילת היהודים, לא שמירה מפני הערבים.
כיוון שכיהודי – אני הוא הנחשב לגורם המסוכן בהר, נמנעתי מלבצע כל פעולה מול הערביה המתקרבת (כדי לא להסתבך אתכם) ופעלתי כפי שוודאי הייתם ממליצים – כלומר סמכתי על השוטר.
מה שקרה הוא שהערבייה נצמדה אלי, דחפה אותי בכוונת מכוון וחמקה אל תוך המסגד. בניגוד לכל הנוכחים במקום, השוטר המלווה כלל לא הבחין בנעשה
ג – מסקנות
* ברור כי כשם שדחפה אותי (דרך צעיפיה) ביד חשופה, יכלה הערביה לעשות זאת כשבידה סכין או כלי משחית אחר.
* ברור כי באווירה השוררת כיום בהר, שוטרי משטרת ישראל אינם מסוגלים לייצר טווח ביטחון בין העולים היהודים לבין הערבים. השוטר במקום רואה את איש הוואקף כריבון האמיתי ולמעשה מבצע את הוראותיו.
* ברור כי הביטחון העצמי והמוטיבציה שהפגינה הערביה מעידים על מציאות כוללת בהר – מציאות שתעודד ותביא במהרה לניסיונות רצח.
ד - הודעה אישית
לאור האמור לעיל הריני להודיעך, כי אינני סומך יותר על משטרת ישראל להגנת חיי בהר.
לא ציינתי את שמו של השוטר המלווה, וגם אין בכוונתי לספק לך את שמות העולים איתי, משום שאינני מאמין שיש ביכולתה של משטרת ישראל לשנות את פני הדברים.
לכל היותר, אתם תפעלו בדרך הקלה, תענישו את השוטר ותתעלמו מן הרקע שהביא לחוסר מוכנותו. כל עוד היהודים מבחינתכם – הם הסכנה והם מוקד תשומת הלב של השוטרים במקום- כל פעולה מצידכם תהווה לא יותר מכוסות רוח למת.
לכן גם לא אשתף פעולה, אם אתבקש לעזור בחקירת האירוע – אינני מאמין כי אתם מסוגלים באמת לשנות את המצב.
אולם זאת עליך לדעת. אם שוב יתקרב אלי ערבי בהר בצורה החשודה כמסוכנת, אעשה הכל כדי להגן על חיי בכוחות עצמי וכך גם אמליץ לכל העולים היהודים להר.
בכבוד הראוי,
משה פייגלין
קרני שומרון
העתק ליהודים
יום ראשון, 21 בפברואר 2010
השר בגין: ויתור על ריבונות בהר הבית לא תחזור

יום שישי, 19 בפברואר 2010
יום חמישי, 18 בפברואר 2010
ארגוני המקדש הכריזו: שבת שכולה מקדש!

המגבית השנתית של התנועה לכינון המקדש
לימוד על המשכן והמקדש והתכוננות לבניין
הוראת קבע למען המקדש
יום שלישי, 16 בפברואר 2010
משנכנס אדר: ראש חודש אדר בהר הבית - תמונות
השבוע בבוקר יום ראשון עלה להר הבית הרב ישראל אריאל ממכון המקדש, וביום השני נצפו בהר הבית שלושה חרדים / ההר מתחרד
ביום ראשון א' בראש חודש אדר, עלה להר הבית הרב ישראל אריאל ממכון המקדש בליווי קבוצת יהודים טובים, הרב מסר שיעור תורה מקיף, על מיקום המקדש, וצורתו. סדר עבודת הכוהנים, וסדר תרומת "מחצית השקל".
וביום השני זכו שלושה חרדים לעלות להר הבית ולהתפלל תפילת מנחה "סמוך ונראה לקודש הקדשים", בקדושה ובטהרה לא לפני טבילה במקוה וטהרה כדין.
להגדלה לחץ על התמונות
עוסקים בתורה ובמצות
מקיימים מצות "כיבוש"
דואגים שהערבים לא יתקרבו
שומרי המקדש
יום שני, 15 בפברואר 2010
"ועשו לי מקדש" - מצווה שאינה תלויה בדבר
הרב דוד בהר"ן / הר הבית שלנו
השבוע בפרשת "תרומה" נקרא את הפסוק "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", הפסוק העיקרי שממנו נלמד חובת העליה להר הבית לצורך בניין בית המקדש. ומה אם אלה שלא עולים להר?
הגישה הראשונה:
פסוק זה אינו מדבר אלי. אם לא לקיר, אז לפחות ל"דור המדבר", אלה שיצאו ממצרים ונכנסו לארץ ישראל, הם נצטוו לעלות להר הבית ולבנות את בית המקדש. אבל אני [בהנחה שאני יותר צדיק מהם] לא אצטרך להטריח עצמי לעלות ההר, אלא אזכה לניסים. חס ושלום שה' ישמור: בית המקדש יפול מהשמים.. ביום בהיר אחד [גישה זו מצריכה זהירות יתר ומבט ללמעלה, כל חצי מטר הליכה ברחוב]
הגישה השניה
הפסוק מדבר אלי, אבל כרגע הפסוק נמצא ב"הקפאה", ההפשרה תהיה לכשיבוא המשיח, או אז נתחייב במצוה זו ונקיים אותה יחד עם המשיח.
הגישה השלישית:
מצווה זו, היא מצוה ככל המצות ונוהגת אף כיום, בדיוק כמו מצה ולולב שאינם תלויים בשמים או במשיח.
גישה זו, לא לחינם קונה הרבה יהודים טובים, צוברת תאוצה ואהדה רבה, ובצדק.
ונבאר מדוע:
הגישה הראשונה – שבית המקדש יפול מהשמים, ושמצוה זו הייתה רק לדור המדבר. אינה נכונה
א. אי אפשר לומר שכרגע ישנם רק תרי"ב מצוות. ומצווה זו נתבטלה.
ב. האור החיים על הפסוק "ועשו לי מקדש", כותב: "היא מצוות עשה כוללת כל הזמנים בין במדבר בין בכניסתן לארץ כל זמן שיהיו שם ישראל לדורות".
כלומר: אף כיום ישנו חיוב זה ואינו בטל.
ג. הרמב"ם בספר המצוות, (שורש השלישי) כותב: "שאין למנות מצווה שאינה נוהגת לדורות", ובהמשך דבריו: "ואילו היה מכלל המנין מצות שאינן נוהגות לדורות, הנה יחסר מזה הכלל בזמן שיכלה בו חיוב המצוה".
והרמב"ם עצמו במצווה העשרים, מונה את מצוות בניין בית המקדש.
ד. הערוך לנר בסוכה (דף מא. על רש"י ד"ה אי נמי) סותר גישה זו, וזה לשונו: "וודאי בית המקדש לעתיד לבוא יבנה בנין ממש בידי אדם, ומה שנאמר "מקדש ה' כוננו ידיך" שנדרש בתנחומא שירד למטה, הוא בית המקדש רוחני שיבוא לתוך בית המקדש הנבנה גשמי, כנשמה בתוך הגוף".
הגישה השניה – שמצווה זו תלויה במשיח, ג"כ אינה נכונה מהטעמים הבאים
א. הרמב"ם ב"איגרת השמד" כותב לאלו שאינם באים לארץ ישראל בטענה שמחכים למשיח, וזה לשונו: "איני יודע איך יבטל מהם זה השמד, אלא עוברים הם ומחטיאים זולתם, כי אין זמן לביאת המשיח עד שתולים בו ואומרים עליו הוא קרוב הוא רחוק, וחיוב המצות אינו תלוי בביאת המשיח, אלא אנחנו מחויבים להתעסק בתורה ובמצוות ולהשתדל להשלים עשייתן, ואחר שנעשה מה שאנו מחויבים, אם יזכה ה' לנו או לבני בנינו לראות המשיח הרי זה טוב יותר, ואם לאו לא הפסדנו כלום אלא הרווחנו בעשייתנו מה שאנו מחויבים, אבל אם יעמוד אדם במקומו ויאמר אשאר אני עד שיבוא משיח ואצא מזה שאני בו, אין זה כי אם רוע לב, ואבוד גדול וביטול הדת והדעת".
ב. ישנם המביאים ראיה שהמשיח עתיד לבנות את בית המקדש, מהרמב"ם בהלכות מלכים (פרק יא הלכה ד') "ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, וילחם מלחמות ה', הרי זה בחזקת שהוא משיח, אם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בוודאי"
גם זה אינו ראיה, כיון שהרמב"ם כותב באותה נשימה "ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה" ובאותה טענה בדיוק, יש לבטל לא רק את מצות בנין בית המקדש, אלא את כל המצות, שכן המשיח אמור להחזיר את כולם בתשובה.
אלא מאי, המשיח יחזיר בתשובה את אלו שלא יחזרו. אותו הסבר יש לבאר לעניין "בית המקדש", אם נחטא ולא נבנה את בית המקדש, המשיח עתיד להחזיר את העם בתשובה שיבנו את בית המקדש.
וכמו שהרמב"ם כותב באיגרת השמד, שהממתין למשיח ומבטל את המצות "הרי זה איבוד גדול וביטול הדת והדעת"
ג. הגמרא בירושלמי מעשר שני (פרק ה הלכה א) "אמר רבי אחא, זאת אומרת בית המקדש עתיד להבנות קודם למלכות בית דוד".
אם כן לא נותר לנו אלא את הגישה השלישית, והיא: שחובה על כל יהודי לעלות להר הבית ולבנות את בית המקדש, שכן זו היא מצוות עשה דאורייתא שנוהגת בכל הזמנים ואינה תלויה בדבר.
יותר נכון: גישת הערוך לנר בסוכה (מא.)
מה שכן נשאר להבין, זה דבר אחד: מדוע כרגע אינך עובר מדיבורים למעשים ועולה להר הבית בקדושה ובטהרה אחרי הטבילה במקווה ודורש את "בניין בית המקדש".
אח יקר, לא עת לחשות!
זה למעלה מארבעים שנה שהר הבית נמצא בשליטה יהודית מלאה, ואף לא ח"כ אחד דרש את בנין בית המקדש .
בידינו הדבר! רק אם נעלה לשם במאות אלפים נוכל להזיז שם משהו.
אם נעמוד בחוץ זה לא יעזור.! על הפסוק "וירישתם אותה וישבתם בה", רש"י מפרש "במה תפשתם - בישיבה". רק בהתנחלות ובישיבה במקום, נוכל להוציא את הר הבית מידי הגזלנים הערבים ולהחזיר את עבודת בית המקדש למקומה.!
לשאלות הלכתיות ולזמני פתיחת הר הבית, ניתן לפנות ל"תנועה לכינון המקדש": 050-864-9968.
יום שבת, 13 בפברואר 2010
יום שלישי, 9 בפברואר 2010
מוקד תפילות והזכרת שמות בהר הבית - חינם
במימון נדיב מחו"ל: יעלה להר הבית יהודי יר"ש בכל יום רביעי ויעתיר בתפילה "במקום המקדש – סמוך ונראה לקודש הקדשים" עבור השמות שיגיעו למוקד עד ליום שלישי בערב.
המודעה שפורסמה - ביקשו להפיץ
יום ראשון, 7 בפברואר 2010
להרגיל את העם למקדש

קמפיין חינוכי מבית - פרויקט דירות בשכונת מעלה הזיתים: "דירות נוף ופנטהאוזים המשקיפים על הר הבית" / עניין של השקפה
יום שלישי, 2 בפברואר 2010
הפרוספקט שעושה את המהפך

גד בהרי / הר הבית שלנו
בישיבת "תורת הבית" מדברים כרגע על כעשרה יהודים שכבר זכו לעלות בפועל להר הבית בעקבות החשיפה לפרוספקט, הפרוספקט יו"ל במהדורה מצומצמת ניסיונית של 2,000 עותקים, וכבר חולל שינוי בגישה לנושאי הר הבית ובית המקדש בקרב לבבות אלפי בני ישראל.
בישיבת תורת הבית מוסרים לכתב "הר הבית שלנו" כי דרושים מפיצים בישיבות תורניות, וכן תורמים להפצת כמות נוספת של הפרוספקט כובש הלבבות, ולזכות כמה שיותר יהודים להגיע לאמת ולעלות ההר, כמו כן דרושים מפיצים ברחבי הארץ.
ניתן לפנות ל"ישיבת תורת הבית", ת. ד. 1797 ירושלים, טל: 050-864-9968
להגדלה לחץ על התמונות
הפרוספקט: "ציון דורש אין לה" - דרושים מפיצים בישיבות תורניות
זכו לעלות השבוע להר הבית - בעקבות הפרוספקט
חרדים לגורל ההר - בעקבות עיון בפרוספקט
"וירשתם אותה וישבתם בה"